הייתי בטוחה שאתאכזב כי כבר הייתי בקפריסין בגיל 18. אז זה היה טיול תרמילאים מעגלי של 10 ימים ברחבי האי שהתחיל והסתיים בלרנקה. החלטתי לבדוק אם נשארתי צעירה לפחות ברוחי ונרשמתי לטיול אוהבי לכת בן 5 ימים. גם הטיול הזה התחיל והסתיים בלרנקה אבל לא היה דומה במאום לטיול ההוא.
אתחיל בעובדה שהגענו לאי בשעה מאוחרת ב-24.3.25, לילה לפני יום העצמאות היווני שמצוין ב-25.3. אמנם קפריסין אינה חלק מיוון ויום העצמאות שלה חל ב-1.10, אבל תושביה מזדהים עם התרבות היוונית וחוגגים יחד איתם. עוד סיבה למסיבה באי רווי הפסטיבלים מבחינתי היא עניין מבורך.
אהבה בתרדמת
הגישה למלון שלנו שהיה בקרבת החוף הייתה חסומה בגלל התהלוכה שתתנהל שם למחרת בבוקר. גם הצוות לא הרשה לי לצלם בלי אישור מנהל (שכמובן כבר ישן בשעת חצות), אבל למחרת בבוקר גיליתי שהאהבה שלי לקפריסין קמה לתחייה אחרי תרדמת של 30 שנה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- פרוטאראס: שייט לקייפ גרקו וללגונה הכחולה
- פאפוס: כניסה לפארק המים אפרודיטה
- פמגוסטה: ספארי ג'יפים חצי יום במערות הים
- מלימסול: סיור אוכל ויין בהרי טרודוס עם ארוחת צהריים
- מלרנקה: סיור בערים פמגוסטה וסלאמיס
- לימסול: סיור הכרות פרטי בעיר
- מפרוטאראס: יום שייט מפנק בקטמרן
- איה נאפה: סיור טעימות ואוכל בקפריסין
- פאפוס: חצי יום של שייט עם בר פתוח, ברביקיו ושנורקלינג
כאשר שאלתי את המלצר בארוחת הבוקר לשמו הוא ענה בפשטות "לזרוס". הגלגלים במוח שלי התחילו לעבוד.
לא רק שזהו השם של הקדוש הנוצרי היחידי שאותו הקים ישו לתחייה, אלא גם זה שעליו נכתב בפירוש שישו אהב אותו.
בלרנקה שבה היינו הקימו כנסייה לזכרו שנחשבת לאחד המונומנטים הדתיים החשובים באי. מכאן יוצאת תהלוכה לזכרו 8 ימים לפני חג הפסחא.
גם בבולגריה חוגגים את "שבת לזרוס" שמסמלת את האביב ואת הפוריות. בעבר השתתפות של בנות בטקס זה הייתה חובה כדי להבטיח שיתחתנו לכשיגדלו, אבל אנחנו כאמור בקפריסין וכאן אלת האהבה לא מחכה ואפילו אוהבת אתגרים.
לאהבה יש חוקים משלה
נסענו כשעה לכפר פיסורי למסלול ההליכה הראשון שלנו. מזל שהיה לנו אוטובוס צמוד כי עד סוף הטיול לא התרגלתי לנהיגה בצד שמאל.
המסלול שלנו צפה על מצוקי הגיר הלבנים והודות לאוטובוס שחיכה לנו, יכולנו להרשות לעצמנו לוותר על הקטעים הבעייתיים ולחתוך אחרי 5 ק"מ של הליכה שטוחה. שעה של הנאה צרופה אבל תוך זמן קצר הבנו שלאהבה יש חוקים משלה.
נסענו משם כ- 10 דקות לסלע אפרודיטה וגם הוא לא היה מה שזכרתי מפעם. להפתעתי נאלצנו לרדת במדרגות ולעבור במנהרה חשוכה בדרך לאתר הכי מפורסם בקפריסין.
אמנם לא נכנסנו למים בגלל הזרמים החזקים במקום (מי שאמר שאהבה זה כואב כנראה צדק), אבל התנחמנו בעובדה שכאן מתחילה האהבה או לפחות המיתוס על האלה.
אמנם באהבה כמו באהבה הדרך לפה רצופה במהמורות, אבל זו ירידה לצורך עלייה. אני עוד אגלה את זה בהמשך שהותי באי ולכן לא אקדים את המאוחר.
לטעום את האהבה
משם נסענו כ-20 דקות לפאפוס. לפי המיתולוגיה היוונית פאפוס הוא בנם של פיגמליון וגלתיאה. מאמינים שהשם נגזר מהמילה היוונית páthos (תשוקה) כי לפי האגדה, פיגמליון שהיה פסל במקצועו מצא פגם בכל אישה שפגש. הוא החליט ליצור את האישה האידיאלית וקרא לה גלתיאה.
הבעיה התחילה כאשר הוא התאהב בפסל שיצר אבל לא יכול היה לממש את אהבתו (בכל זאת, פסל). אלת האהבה אפרודיטה ריחמה עליו והפיחה בגלתיאה רוח חיים.
השאר היסטוריה או מיתולוגיה, תלוי את מי שואלים כי פאפוס תמיד הייתה במרכז העניינים. היא אפילו שימשה כבירת קפריסין במשך תקופה.
כשאנחנו הגענו נמל פאפוס היה הומה אדם בגלל החג. הוא לא היה דומה לנמל מביקורי הקודם שנדמה היה לי כמו כפר דייגים פסטורלי.
המזל שיחק לי שוב כי התחלתי להיות רעבה. המנה שהזמנתי (Cyprus Wrap) השכיחה ממני את ההשוואה.
להערכתי המנה כללה עוף, מלפפון ירוק, גבינה כלשהי (פטה?) ואולי עגבנייה וחסה. תשפטו בעצמכם. אכלתי בתאבון רב ונהניתי מכל ביס. זו אמנם לא מנה מסורתית כמו הסופלקי שנתן את ההשראה אבל טעים מאוד.
לאהבה אין גיל
לאחר ארוחת הצהריים ביקרנו בפארק הארכיאולוגי קאטו פאפוס שהוכר כאתר מורשת עולמי ע"י אונסק"ו. גם כאן גילינו את האהבה.
לא רק את האהבה שבסיפורי המיתולוגיה היוונית שמככבת פה בשלל פסיפסים, אלא גם את האהבה של הקפריסאים לאלו שבזכותם אנחנו פה.
כאשר המדריך ניגש לקופה וביקש לשלם מחיר קבוצתי הם סירבו לקבל כסף. לטענתם מכיוון שהקבוצה כללה ברובה מטיילים בני 65 ומעלה הוא פטור מתשלום עבורם.
דמי הכניסה שולמו רק עבור 4 אנשי הקבוצה (ואני ביניהם) שטרם יצאו לפנסיה. בכסף שנחסך המדריך יפנק אותנו בהמשך הטיול ביד רחבה.
מכיוון שהמקום נסגר ב-17:00 נותרה לנו רק כשעה לסיור. בעזרת המדריך המקומי מטעם האתר (נשבעת שקוראים לו נמו ושהוא לא דג) הכרנו כל אבן.
באהבה הכל אפשרי
הנסיעה למלון Droushia Heights שנמצא בכפר באותו שם בפאתי חצי האי אקאמאס נמשכה פחות משעה (כ-30 ק"מ).
אחרי עלייה של 600 מטר בגובה הרגשנו בגן עדן עם ארכיטקטורה מסורתית, רחובות צרים, בתי קפה קטנים וקהילה מסורתית אותנטית שמשמרת את אורח החיים של ימים עברו.
הנופים שנשקפים מכאן של הים וההרים מרהיבים ביופיים, הרוח הקרירה ציננה את האוויר ואחרי מקלחת מפנקת הגענו לארוחת הערב. למרות שבארוחה מגישים כשתייה רק מים, השפית התלהבה שידעתי מה זה לוקומדס ופרגנה לי כוס קפה.
אני לא יודעת אם זה בגלל הנופים, אוויר הפסגות, סיפורי המיתולוגיה, ההליכה או הקפה שניתן באהבה מהשפית, אבל ישנתי מצוין.
אפילו חלמתי בעברית עם נגיעות ביוונית על פסלי אבן שהופכים לנשים, דגים שהם אנשים וקינוחים מתוקים. לא בטוחה עד עכשיו אם זה באמת היה חלום כי בקפריסין הכל אפשרי. ככה זה באהבה.
- ⇐ הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום א' – הכל בגלל האהבה
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ב' – מחפשים את נורית
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ג' – חמורו של משיח
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ד' – ירידה לצורך עליה
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ה' – למי צלצלו הפעמונים?