הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ד' – ירידה לצורך עלייה

ביום הרביעי לטיולנו בקפריסין ביקשנו להכיר את הרי הטרודוס מקרוב. נסענו חצי שעה מהמלון (18 ק"מ) ויצאנו לטיול מעגלי בשביל הפסגה לאורך כ-7 ק"מ (כ-3 שעות) שנקרא ע"ש ארטמיס. כבר בהתחלה הבנתי שלמרות שהמסלול שטוח, זוהי ירידה לצורך עלייה.

אתחיל מארטמיס. היא אמנם אחת מ-3 האלות הבתולות שהתגוררו באולימפוס (כל שאר ה-9 היו אלים) והתחילה בתור אלת ציד צנועה, אבל עם הזמן היא תפסה את מקומה במיתולוגיה.

מלבד ציד היא הייתה אחראית גם על הירח, מעברי החיים ואפילו על נשים בזמן לידה. גם השם שלה השתנה אבל דבר אחד נשאר קבוע – היריבות שלה עם אלת האהבה אפרודיטה.

הן רבו כמעט על הכל. על העובדה שארטמיס עוסקת בציד שנחשב למקצוע גברי, התווכחו מי יותר יפה ובעיקר התחרו על ליבו של אדוניס שטען שהוא קשת יותר טוב. ארטמיס לא אהבה את ההיבריס שלו ומאז נעלמו עקבותיו. אישה כלבבי.

עולים על הגל הגאולוגי

במהלך המסלול קיבלנו הסבר בוטני מגל המדריך (הידעתם שלעצים ותיקים יש יבלות?) אבל לא רק. השאלה התמימה שלי על קיומן של מערות נטיפים באי פתחה תיבת פנדורה.

פיבוס המדריך הקפריסאי אמר שיש כאלה באזור איה נאפה, אבל אז הקשיתי ושאלתי על מאובנים. הוא אמר שנמצאו מאובנים של חיות שנכחדו כמו פילים ננסיים והיפופוטמים ואז עלינו על הגל (או יותר נכון, על הרכס).

מסתבר שאחד מחברי הקבוצה הוא ד"ר לגאולוגיה והוא הסביר שבעצם אנחנו נמצאים מתחת לים, פשוט כי קרום כדור הארץ (שעוביו 5-11 ק"מ) עלה פה למעלה.

השחיקה שלו הביאה לחשיפת המגמה שמתחת לפני השטח ולגילוי קרום ימי גאולוגי ייחודי. הוא כמובן נקרא אופליוט טרודוס על שם הרכס.

מכאן כבר קצרה הדרך לפיתוח התיאוריה של התפשטות קרקעית הים ולקבלת תשובה לשאלה המטרידה – למה דווקא פה נמצאים העצים העתיקים בעולם.

אדוניס חוזר לעניינים והרמס מצטרף

אני מקווה שהבנתי הכל כי אותי הטריד יותר מכל מקור השם של הרכס. בתור אחת שעוסקת במילים שמחתי לגלות שיש שתי סברות.

הראשונה טוענת שזה שילוב של המילים tría ו-hodós (שמשמען ביוונית "שלוש" ו"דרכים") לציון שלוש הדרכים העתיקות המובילות לרכס, אבל אני אהבתי את האופציה השנייה שלפיה המילה טרודוס משלבת את המילים to, oro ו-Ados שמשמען "ההרים של אדוניס".

למרות השם המחייב, להפתעתי לא מצאנו פה את אדוניס אלא אל אחר. הרמס. מסלול הסקי שעברנו לידו נקרא על שמו ולא בכדי. בין שאר תפקידיו הוא גם שליח האלים, אל הדרכים ופטרון הנוודים וההרפתקנים, אבל אני חושבת ששם המסלול ניתן לו מסיבה אחרת.

אורכו של מסלול הסקי הוא אמנם רק 150 מטר, אבל הוא מיועד לגולשים ברמה בינונית. לדעתי זה המקום המושלם למי שמחפש ללכת בדרך כל בשר (או סתם לשבור כמה עצמות). אחרי הכל הרמס ידוע גם בהיותו האל שמלווה את בני האדם אל השאול.

מה שכן מצאתי פה להפתעתי הוא שלט הסבר ביוונית ובתורכית. מסתבר ששתי השפות הן רשמיות באי למרות שכל מערכת חינוך מלמדת בשפתה. גם ענפי הזית בתחתית הדגל הלאומי מסמלות את התקווה לשלום בין שני העמים, כך שבסופו של דבר סיימתי את המסלול בחתיכה אחת וגם אופטימית.

כוחותינו כובשים את האי

לארוחת הצהריים נסענו 5 דקות (כ-2.5 ק"מ) ועצרנו במסעדה בכיכר טרודוס. ביקשתי לשבת ליד החלון כדי ליהנות מהנוף. כשחזרתי מהשירותים גיליתי להפתעתי שבשולחן הסמוך מדברים עברית.

מסתבר שמדובר ביאכטונרים שהגיעו למרינה בלימסול. ניצלתי את ידיעותיי והמלצתי להם לקרוא פה כדי לקבל מידע על המרינות של האי. אני לא יודעת אם הם קיבלו את המלצותיי או לא (הייתי עסוקה בלחסל 3 צלעות כבש וצ'יפס), אבל הם לא הישראלים היחידים שפגשתי.

גם בכפר קקופטריה (כ-18 ק"מ ו-20 דקות נסיעה מהמסעדה) שבו עצרנו כדי לחלץ עצמות (ולהוריד את הקלוריות מהצהריים) פגשנו את כוחותינו.

הם ישבו בפוטוגניות על ספסל וכאשר ביקשתי באנגלית מנומסת לצלם אותם הם צחקו. לא מהמבטא אלא מהעובדה שאני לא מדברת איתם בשפת הקודש.

הירידה לחלק העתיק של הכפר הייתה לצורך עלייה. אולי רק של הגאווה שלי, אבל אצלנו בפולניה זה הרבה. הרבה מאוד.

אמא אדמה גרסת קפריסין

בדרך חזרה למלון (אחרי נסיעה של 30 דקות ו-30 ק"מ) החלטתי לא לעשות שימוש במעלית שהייתה מלאה אלא לרדת ברגל. לא רק שגילתי זוויות שונות של הכפר והנוף, אלא גם הבנתי (ולא בפעם האחרונה להיום) שלמעמקי האדמה יש את הקסם שלהם.

למשל, ארוחת הערב נערכה בחדר האוכל שנמצא במורד המדרגות וגולת הכותרת מבחינתי הייתה מנת הקלטפטיקו. זכרתי אותה לטובה עוד מביקורי הקודם באי לפני 30 שנה, אבל הפעם היא הזכירה לי את מנת הקוזידו ששברה את ליבי (ואת הדיאטה) באיים האזוריים.

שתי המנות אמנם מבושלות בתוך האדמה, אבל כאן המטרה היא לא לנצל את משאבי הטבע אלא להסוות אותם. האגדה מספרת שהמנה נולדה כאשר לוחמי המחתרת המקומית נגד הבריטים ביקשו לבשל בלי להתגלות. הם הגניבו את הסירים לתוך הקרקע ומכאן משמעות שמה – גנב.

בארוחה עצמה (שהייתה גם ארוחת שבת וגם ארוחת הערב האחרונה בטיול) הנעימו את זמננו בשירים יוונים נגן בוזוקי וגיטרה. בהתחלה הם שרו וניגנו שירים שקטים כדי לא להפריע, אבל עם הזמן הם התחילו לקבל הזמנות מהקהל.

זה העלה את מצב הרוח והוריד את העכבות ביחס הפוך לכוסות הקומנדריה שנלגמו. מרוב אלכוהול וקלפטיקו אני לא זוכרת אם זו הייתה ירידה לצורך עלייה או להיפך, מי מהאלים עושה סקי ואיזה שפה לעזאזל מדבר פיל ננסי. שבת שלום קפריסין!

• הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום א' – הכל בגלל האהבה
• הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ב' – מחפשים את נורית
• הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ג' – חמורו של משיח
• ⇐הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ד' – ירידה לצורך עליה
• הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ה' – למי צלצלו הפעמונים?