היום השני לביקורנו בקפריסין התמקד בחצי האי אקמאס, או יותר נכון בצומח שגדל בו. אמנם יש פה 168 זנים של ציפורים, 20 מינים של זוחלים, 16 סוגים של פרפרים ו-12 סוגים של יונקים, אבל המטרה שלנו הייתה אחרת – למצוא נוריות צהובות.
רגע של בוטניקה ושל עברית
אמנם נורית היא צמח נפוץ שכולל מעל 400 מינים ונפוץ בכל יבשות העולם, אבל היא מוכרת לנו בארץ בגרסתה האדומה. הצהובה נחשבת לנדירה וגדלה בעיקר בהרים באזור ירושלים והצפון. אפילו לאה גולדברג הזכורה לטוב מתרגומה לפר גינט הבינה את הנדירות שלה (מדקה 33:00).
הנורית גם מסמלת את חודש ניסן כי שמה באכדית ובשומרית היא ניסונ (בחיי שלא המצאתי את זה. הכל כתוב כאן). מכיוון שהטיול שלנו היה בראש חודש ניסן (הטיול הקודם שלי היה בראש חודש אלול, אז כנראה שיש לי קטע עם ראשי חודשים), זה הסתמן כעיתוי מושלם לצאת לחפש נוריות.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- פרוטאראס: שייט לקייפ גרקו וללגונה הכחולה
- פאפוס: כניסה לפארק המים אפרודיטה
- פמגוסטה: ספארי ג'יפים חצי יום במערות הים
- מלימסול: סיור אוכל ויין בהרי טרודוס עם ארוחת צהריים
- מלרנקה: סיור בערים פמגוסטה וסלאמיס
- לימסול: סיור הכרות פרטי בעיר
- מפרוטאראס: יום שייט מפנק בקטמרן
- איה נאפה: סיור טעימות ואוכל בקפריסין
- פאפוס: חצי יום של שייט עם בר פתוח, ברביקיו ושנורקלינג
בחצי האי אקמאס פורחים גם סחלבים וצבעונים, כולל צבעוני אנדמי בשם צבעוני קפריסין שנמצא בסכנת הכחדה.
בכפר פולמי (Polemi) הסמוך גדלים פרחי הצבעוני באופן טבעי, אבל רק בין סוף מרץ לתחילת אפריל פורח צבעוני ההרים. בכפר מארגנים כל שנה פסטיבל שמוקדש לצבעונים בתקופה זו, אבל למרות שהיינו באזור פספסנו את הפסטיבל בכמה ימים.
נסענו כ-20 דקות מהמלון (כ-17 ק"מ) לטיול של כ-7.5 ק"מ וכ-3 שעות במעלה שביל אפרודיטה כחלק מהשביל האירופאי E4.
אין אהבות שמחות. גם לא לאפרודיטה
נקודת המוצא של המסלול היא במרחצאות אפרודיטה, אבל כבר גיליתי אתמול שאין אהבות שמחות. גם לא לאלת האהבה.
השביל עולה לגבעת Moutti tis Sotiras בגובה 370 מטר והטיפוס אליה מאתגר (לא כמו צוק המטיף אבל קרוב).
אמנם אמורים להיות 2 מעיינות של מי שתייה לאורך השביל, אבל לא מצאנו אותם ומבחינתי האתגר האמיתי לא היה העלייה התלולה, ההליכה הממושכת או החום אלא סיבה הרבה יותר פרוזאית. כדי למצוא נוריות, סחלבים וצבעונים צריך לדעת איך הם נראים גם בלי ויקיפדיה.
אני אמנם מושבניקית והיה גם שלט הסבר במעלה הדרך עם תמונות, אבל הוא היה רק לקראת הסוף של המסלול. בתור מאותגרת בוטנית שמכירה רק אלון, ברוש ואקליפטוס בשמותיהם נהניתי מכל רגע למרות או בזכות הבורות.
אין דבר שלם יותר מלב שבור
את הפסקת הצהריים שאותה ארזנו במלון (הצוות אפילו הכין לנו קופסאות אוכל ונתן לבחור בין 2 אפשרויות אריזה) עשינו ליד עץ האלון שמחבר בין שביל אפרודיטה לשביל אדוניס.
לפי המיתולוגיה זה המקום שאליו הגיעה אפרודיטה כדי לנוח, אבל פיבוס המדריך הקפריסאי (היו לנו 2 מדריכים: גל הישראלי ופיבוס הקפריסאי) אמר שמכל המקומות דווקא כאן אדוניס ואפרודיטה התפצלו לדרכיהם הנפרדות.
התקוממתי ואמרתי שעם כל הכבוד למיתולוגיה, הסיפור לא רומנטי מספיק. פיבוס הסכים איתי והחליט לשנות את האגדה. מעכשיו זה המקום שבו הם נפגשו לאחר שהגיעו מכיוונים שונים.
אני הייתי מרוצה וגם שלט ההסבר שעליו מצוירים שני המסלולים. הם יוצרים ביחד צורה של לב ובאמצע יש קו. לא יודעת מה הרבי מקוצק היה אומר, אבל בעיני גם פה "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
איך אומרים פולניה ביוונית?
ליד עץ האלון מצאנו את הצבעונים המיוחלים. לא ממש זיהיתי אותם. פיבוס אמר שאני לא צריכה להרגיש טיפשה בגלל חוסר ידיעותיי הבוטניות. הוא חושב שבטח יש תחומים אחרים שאני חזקה בהם, אבל כנראה שביוונית המילה "פולניה" לא קיימת.
למזלי בפסגה טענתו של פיבוס הוכחה כנכונה כשפגשנו תיירות מצ'כיה. כאן נצצתי כמו נורית וניצלתי את ההזדמנות להפגין את ידיעותיי בשפה. אמרתי Dobry Den (בוקר טוב בצ'כית), אבל חברות הקבוצה שלי לא השתכנעו שאני מסוגלת לנהל שיחה בשפה שאותה אני לומדת לבד. הן ביקשו שאפטפט עוד כמה מילים.
אמרתי Kde Je Zachod והתיירות צחקו ואפילו הבינו את המבטא שלי. עד עכשיו אני לא בטוחה אם שאלתי איפה היציאה או איפה השירותים, אבל מבחינתי זה היה השיא עד כה ולא רק של השביל.
כנראה אלת האהבה עמדה לצידי ונתנה ללב שלי קצת להתנפח מגאווה ומאושר. גם אהבה עצמית היא אהבה. אולי לא בפולנייה, אבל בהחלט בקפריסין. אבל זה כמובן לא היה הסוף, לא של המסלול ולא של היום.
הלב האמיתי של קפריסין
בהמשך כבר ראינו נוריות (ובשפע) וגם סחלב בשם שפתן מצוי שצורתו אמורה להזכיר מחרשה עתיקה. אני לא ראיתי דמיון, אבל אולי שוב הבעיה אצלי.
כאשר חזרנו למלון בנות הקבוצה יצאו להכיר רגלית את הכפר, אבל אני סירבתי בנימוס והחלטתי ש-7.5 ק"מ זה די והותר בשבילי ליום אחד. החלטתי לא לקחת סיכון ולעשות הכל כדי להבטיח שאני אהיה במצב תקין להמשך הטיול, גם גופנית וגם מנטלית.
הזמנתי לי עיסוי ראש מפנק בספא שכלל גם כתפיים, צוואר וגב תחתון. המסז'יסטית קצת נבהלה מהידיים הקרות שלי, אבל הסברתי לה שאצלנו (בפולניה) זה דווקא סימן ללב חם. להפתעתי הבנות חזרו ממש מהר כי חוץ מבית אחד עם כלב, כנראה שגם בתי הכפר הזה הפכו לדירות נופש שמאוכלסות בקיץ בלבד.
הלב שלי נשבר כששמעתי את זה והבנתי שגם כאן הלב האמיתי של קפריסין פועם, אבל כנראה בצורה אחרת מאשר זכרתי מטיולי הקודם באי.
מחר נעלה לטרודוס בתקווה לגלות את הלב הקפריסאי האותנטי הידוע והזכור לטוב. נקווה שנמצא אותו כמו שמצאנו את הנוריות. לנו רק נשאר להגיע לשם בכדי למצוא את התשובה.
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום א' – הכל בגלל האהבה
- ⇐ הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ב' – מחפשים את נורית
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ג' – חמורו של משיח
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ד' – ירידה לצורך עליה
- הטיול האביבי של נועה לקפריסין: יום ה' – למי צלצלו הפעמונים?
