אידליון – העיר שעשתה היסטוריה | Idalium

היום אידליון אולי נראית כמו עיי חורבות, אבל בהיסטוריה הקפריסאית שמור לה מקום של כבוד. הסיבה לכך היא העובדה שרק כאן, סמוך לניקוסיה, ובאנקומי נמצא הכתב הקיפרי ההברתי, הכתב הקפריסאי שהיה בשימוש באי בין המאות ה-11 וה-4 לפנה"ס לפני שהוחלף ע"י האלפבית היווני.

אמנם באנקומי התגלתה כתובת בכתב זה, אבל היא כללה 3 שורות בלבד. באידיליון לעומת זאת, נמצאה ב-1869 כתובת שנודעת בשם Idalion bilingual בשתי שפות: פיניקית וקפריסאית – מה שאיפשר את פענוח השפה הקפריסאית. או אם תרצו – אבן הרוזטה המקומית.

פסל רומי עתיק של אפרודיטה
פסל רומי עתיק של אפרודיטה

מתחילים את המסע לאידליון

אבל זו לא הפעם הראשונה שאידליון עושה היסטוריה. פה גם נמצא Idalion Tablet – לוח שמוכיח שבאידליון הייתה מערכת הרווחה העתיקה ביותר בעולם. אבל אידליון היא הרבה יותר מזה. המשיכו לקרוא ובואו איתנו למסע לעיר הכי מעניינת שאתם עוד לא מכירים. אז הדקו חגורות כי אנחנו ממריאים.

אידליון נוסדה איפשהו בין סוף המאה ה-13 לפנה"ס לתחילת המאה ה-12 לפנה"ס במיקום מושלם: למרגלות הרי הטרודוס, בקרבת מכרות הנחושת וקרוב לנמלים כיתיון ואנקומי. המשמעות היא שהעיר הייתה בקשר עם העולם, במיוחד עם ארץ ישראל ולפניכם כמה דוגמאות. ובינתיים סרטון קצר על מקור שמה

אידיליון – הקשר הישראלי

במקדש שנמצא באידליון (שאגב הוקדש לאלוהויות זכריות ונקביות ולא רק לאלוהות נשית כמו במקדש אפרודיטה בפאפוס) נמצא דמיון רב לפולחנים ישראליים וכנעניים ולא לפולחניים מקומיים. למשל:

airalo ad
  • מצבות האבן העומדות שדומות למצבות דומות שנמצאו בערד
  • זוג המזבחות בקדש דומה למקדש שנמצא בדן
  • במתחם הפנימי של המקדש נמצאו מערך אבנים מקודשות, ממש כמו בבית שאן

מאוחר יותר העיר עשתה שוב היסטוריה. במקום מקדש לגברים ולנשים, נבנה בה מקדש לאדוניס בלבד – המקדש הקדום ביותר שידוע לנו עד כה.

אידליון ממשיכה לכתוב את ההיסטוריה

וזה כמובן לא הסוף. אידליון הייתה הראשונה מבין ערי הממלכה בקפריסין שהוזכרה בשני כתובים בתקופה האשורית:

  • פעם אחת ברשימת הערים שהגישו מנחה למלך האשורי אסרחדון לבניית ארמונו בנינווה (כן, ההיא מספר יונה כך שיש פה קשר ישראלי נוסף)
  • פעם שנייה בכתובת אשורבניפל ברשימת הערים שהגישו מנחות למלך.

אידליון עולה על המפה וגם יורדת ממנה

הוכחה נוספת לחשיבותה של העיר נמצאת בעובדה שעם כיבוש העיר ע"י מלכי הפיניקים, הם שינו את שמם מ"מלך כתי" (כיתיון) ל"מלך כתי ואדיל" (אידליון).

הארמון המקומי אפילו הפך למרכז המנהלי של הממלכה המשותפת (כיתיון ואידליון). אבל גם כאן לא לעולם חוסן והעיר ירדה מגדולתה בתקופה ההליניסטית, אז עבר המרכז המנהלי ללדרה.

רחוב לֵדְרַה - Ledra Street בניקוסיה
רחוב לֵדְרַה – Ledra Street בניקוסיה

אידליון בספרות

אבל כמובן שאידליון לא נשכחה מלב. גם לאחר שהרומאים השלתטו על האזור במאה ה-1 לפנה"ס, היא המשיכה לגדול. לא רק שהם בנו בה דרך רומית ווילה (בית מגורים של הרומאים בני המעמד הגבוה), אלא גם שיפרו את תעשיית הנחושת המקומית שהיוותה את פרנסתה של העיר.

עדות לחשיבות של העיר בתקופה זו ניתן למצוא בשני שירים: שירת פרופרטיוס (בתור המקום שבו אדוניס וונוס נפגשים) ובשירת תיאוקריטוס על מקדש אפרודיטה.

אידליון שוב יורדת מהמפה

אבל עם הזמן גם זה השתנה. במאה ה-1 לפנה"ס הפך הבור הגדול לעיבוד חומר בעיר למקום גניזה, כלומר למקום שבו אוחסנו כלי קודש שלא היו עוד בשימוש.

המשמעות היא שהחשיבות הכלכלית של המקום ירדה, כך שלא פלא שכבר בסוף העת העתיקה הוא הצטמק לכפר חקלאי ותו לא. אבל באידליון כמו באידליון זו רק ההתחלה.

אידליון כמוקד ארכיאולוגי

במאה ה-19 אידליון חזרה לכותרות הודות לקונסול ארה"ב, לואיג'י פלמה די צ'סנולה שהגיע למקום ומצא בה לטענתו 15,000 קברים עם ממצאים. רק לשם ההשוואה – זו אותה הכמות בדיוק שהצדיקה את הקמתו של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.

עם זאת, רוב הממצאים מהמקום לא קיימים כאן. למשל, מקדש אפולו והכתובת הפיניקית-קפריסאית (זו ששימשה לפענוח הכתב הקיפרי ההברתי) הועברו למוזיאון הבריטי.

המוזיאון המקומי של אידיליון העתיקה

כתוצאה מהעובדה שרוב ממצאי האתר נמצאים בחו"ל, המוזיאון המקומי (Local Museum of Ancient Idalion) שנפתח בשנת 2007 בכפר דאלי אינו שלם וכולל 2 אולמות תצוגה בלבד:

  • אולם ראשון שכולל מידע על תולדות האתר והחפירות הארכיאולוגיות השונות שנערכו בו.
  • האולם השני מציג את כתובות שונות שנמצאו במקום ואת הארכיון של הממשל הפיניקי.

ליצירת קשר