האתר הארכיאולוגי כיתיון

כיתיון הייתה עיר ממלכה יוונית עתיקה בחוף הדרומי של קפריסין (ליד לרנקה של ימינו, סמוך לכפר קיטי), אחת מעשר ערי ממלכה שהיו ברחבי האי.

לפי הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במקום, החוקרים מאמינים שהעיר הוקמה במאה ה-13 לפני הספירה על ידי מתיישבים יוונים (אכאים), לאחר מלחמת טרויה.

התושב המפורסם ביותר של כיתיון היה זנון מכתיום, מייסד האסכולה הסטואית לפילוסופיה אותה לימד באתונה משנת 300 לפנה"ס לערך.

זנון מכתיום - הסלב של כיתיון
זנון מכתיום – הסלב של כיתיון

ההיסטוריה של כיתיון

היוונים מגיעים והעניינים קצת מקרטעים

כאמור, המתיישבים הראשונים במקום היו ככל הנראה יוונים, אבל הם לא היחידים. לאחר הגעת של היוונים התיישבו במקום גם מיקנים, כנראה לשם ניצול הנחושת שהייתה במקום.

לאחר כ-200 שנה הישוב ננטש אבל המתיישבים השאירו אחריכם הוכחות לשהותם במקום: כלי חרס, חפצים אישיים ואפילו מבנים אדריכליים ייחודיים.

airalo ad

בתחילת המאה ה-12 לפני הספירה נבנתה העיר מחדש בקנה מידה גדול ואיכותי יותר, למשל חומת העיר המקורית שנבנתה מלבני הבוץ הוחלפה בחומה ציקלופית.

בסביבות שנת 1000 לפני הספירה החלק הדתי של העיר ננטש, אך החיים נמשכו באזורים עירוניים אחרים כפי שעולה מממצאים שנמצאו בקברים שבמקום.

הפיניקים הופכים את כיתיון למעצמה

עדויות כתובות מצביעות על שלטון פיניקי במקום החל מהמאה ה-10 לפנה"ס, זאת הודות לסוחרים שהגיעו מצור והרחיבו את ההשפעה הפוליטית של כיתיון בקפריסין ומחוצה לה, הגדילו את עושרה של העיר וניצלו את מיקומה האסטרטגי כצומת בין מזרח ומערב. למשל: בנו במקום נמל לאוניות מלחמה.

הפיניקים גם עשו שימוש חוזר במקדשים שאותם בנו המתיישבים היוונים שהתגוררו במקום לפניהם, אך לאחר מכן העיר החליפה ידיים.

כיתיון הייתה תחת שליטה מצרית משנת 570 עד 545 לפני הספירה ותחת שליטה פרסית משנת 545 לפני הספירה.

הוכחה לחשיבות כיתיון החל משנת 500 לפנה"ס ניתן לראות בטקסטים פיניקים ובכתובות על מטבעות שבהם מצויינים מלכי העיר בשמם, כך שכיתיון הייתה אחת המעצמות המקומיות העיקריות ביחד עם סלאמיס.

כיתיון מתחילה לשקוע

מאמינים ששקיעתה של העיר התחילה כאשר תלמי הראשון השתלט על קפריסין בשנת 312 לפנה"ס. כחלק מכיבושיו הוא הרג את מלך כיתיון והרס את המקדשים של העיר.

כתוצאה מכיבוש זה פורקו ערי הממלכה הקפריסאיות (ובתוכן כיתיון) והשושלת הפיניקית של כיתיון הושמדה, מה שהביא לאובדן אופיו הדתי של האזור כולו.

בנוסף, שתי רעידות אדמה (בשנת 322 ו-342 לספירה) סתמו את הגולל על גורלה של העיר. החוקרים מאמינים שרעידות אדמה אלו היו כה קשות, עד שהן גרמו גם לחורבנן של פאפוס וסלאמיס.

סלאמיס - העיר ששלטה ביחד עם כיתיון ונחרבה איתה
סלאמיס – העיר ששלטה ביחד עם כיתיון ונחרבה איתה

כיתיון לא נשכחת

למרות הכל, כיתיון לא נשכחה. מושבת מסחר שהורכבה מתושבי העיר לשעבר הוקמה בפיראוס ושגשגה. כבר בשנת 233 לפנה"ס הם ביקשו וקיבלו אישור לבניית מקדש המוקדש לעשתורת, הפטרונית הפיניקית של העיר.

לפי ספר יוסיפון היו אלו תושבי כיתיון לשעבר שחטפו את הנשים הסביניות – מה שהביא לייסוד ממלכת רומא, כך שרומולוס מייסד העיר רומא נחשב לאחד מצאצאי כיתיון.

אגדה אחרת טוענת שאנשי כיתיון הם אלו שהקימו את העיר פורטו, אבל דבר אחד בטוח – כיתיון הגיעה למוזיאון הלובר בפריז הודות למצבת סרגון שנמצאה בה, מצבה שמפרטת את נצחונותיו של סרגון מלך אשור בקפריסין.

כיתיון והקשר הישראלי

התנ"ך מזכיר את תושבי כיתיון רבות והודות לחשיבותה של העיר קורא בשם כתים (תושבי כיתיון) לכל הקפריסאים.

הוכחה לחשיבות זו ניתן לראות במכתבי ערד מהמאה ה-7 לפנה"ס שמזכירים את כיתיון כיעד של האספקה ממצודת ערד.

מאמינים שאנשי כיתיון שבנו את המקדש המקומי לעשתורת בנו גם את בית המקדש הראשון, זאת הודות לטכניקות עבודה זהות. עדויות חומריות מצביעות על כך שאנשי העיר היו מאוחר יותר שכירי חרב של צבא ממלכת יהודה.

כיתיון היום

כיתיון היום היא אתר ארכיאולוגי שמופעל ע"י רשות העתיקות הקפריסאית. המקום פתוח למבקרים בימים שני-שישי במועדים הבאים (נתון לשינויים ולכן מומלץ להתעדכן מראש בטלפון 357-24304115):

  • מאמצע ספטמבר עד אמצע אפריל בשעות 08:30 – 16:00
  • מאמצע אפריל עד אמצע ספטמבר בשעות 09:30 – 17:00

הכניסה לאתר כרוכה בתשלום של 2.5 אירו לאדם, אך לקבוצות של 10 אנשים ומעלה יש הנחה של 10%. יש גם כניסה מוזלת למי שרוכש כרטיס משולב שכולל מספרי אתרים של רשות העתיקות הקפריסאית. האתר נגיש לנכים כולל חנייה.