העיר העתיקה סלאמיס והאתר הארכיאולוגי

סלאמיס (Salamis), בטורקית: Yeni Boğaziçi הוא אחד האתרים החשובים והמרתקים ביותר בצפון קפריסין. העיר העתיקה הזו ממוקמת על החוף הצפון מזרחי של קפריסין, רק 7 ק"מ מפמגוסטה.

פסיפס של האדס במרחצאות הרומיים בסלמיס, קפריסין
פסיפס של האדס במרחצאות הרומיים בסלמיס, קפריסין

היווסדה של העיר

סלאמיס נוסדה סביב המאה השניים עשרה לפני הספירה, היתה לה חשיבות מיוחדת כעיר בירה ועיר נמל, זאת עד לרעידת אדמה במאה השביעית שהרסה אותה לחלוטין. זוהי עיר גדולה בה שרידים של מבנים ואדריכלות רומיים עתיקים ולחובבי ארכיאולוגיה והיסטוריה היא מומלצת ביותר.

העיר היוונית העתיקה הזו נבנתה בפתחו של נהר פדייה, 6 ק"מ צפונית לפמגוסטה המודרנית. על פי המסורת, מייסד סלמיס היה Teucer בנו של טלאמון, שלא יכול היה לחזור הביתה אחרי מלחמת טרויה, משום שלא הצליח לנקום את אחיו איאס.

הממצא הארכיאולוגי הקדום שנמצא באתר מתוארך למאה ה-11 לפני הספירה. עפרות הנחושת של קפריסין הפכו את האי לצומת חיונית בנתיבי המסחר העתיקים ביותר. באיזור נחפרו נמל ובית קברות פיניקיים והעיר עצמה מוזכרת לא פעם בכתובות אשוריות כאחת מממלכות איאדנאנה (השם העתיק של קפריסין). בשנת 877 לפנה"ס הגיע צבא אשורי לחופי הים התיכון בפעם הראשונה. המטבעות הראשונים בסלאמיס הוטבעו במאה השישית לפני הספירה.

קפריסין היתה תחת שלטונם של האשורים אך מדינות-העיר של האי נהנו מעצמאות יחסית, כל עוד שילמו את מה שהיו אמורים לשלם למלך אשור. זה איפשר למלכי הערים השונות לצבור עושר ועוצמה. מנהגי קבורה מסוימים שנצפו בקברים המלכותיים של סלאמיס כגון צנצנות שמן זית קשורים ישירות לטקסים הומריים, כגון הקרבת סוסים לכבוד המתים. רוב מוצרי הקבר הגיעו ממדינות אגן הים התיכון וממצרים.

התפתחותה של סלאמיס

במאה ה-11 לפנה"ס, סלאמיס היתה אזור קטן יחסית סביב הנמל, אך עד מהרה התרחבה מערבה לכיוון האיזור שכיום מכוסה ביער.

למרות שסלאמיס שמרה על קשר ישיר עם המזרח הקרוב במאות השמינית והשביעית לפני הספירה, היו לסוחריה ולנכבדיה גם קשרים עם מדינות הים האגאי. קבר מלכותי אחד הכיל כמות גדולה של כלי חרס יווניים, מה שנראה כמו נדוניה של נסיכה יוונית שהתחתנה עם משפחת מלוכה מקומית. כלי חרס יווניים נמצאו גם בקברים של אזרחים מן השורה. בתקופה זו החלו היוונים להתרחב מזרחה על ידי הקמת מושבות באסיה הקטנה וסוריה וסלאמיס שימשה בוודאות תחנת ביניים.

בשנת 450 לפנה"ס, אירע בסלאמיס מאבק יבשתי וימי בין אתונה לבין הפרסים. (אל תתבלבלו עם הקרב הקדום יותר של סלאמיס בשנת 480 לפנה"ס בין היוונים הפרסים לסלאמיס ב-Attica.

ההיסטוריה של סלאמיס בתקופות הקדומות והקלאסיות משתקפת בסיפוריו ונאומיו של ההיסטוריון היווני הרודוטוס. תחת המלך Evagoras (411-374 לפנה"ס) פרחה התרבות היוונית והאמנות בעיר לפנה"ס. בחפירות נמצאו כמה חרסים, חלקם דיוקנאות, אולי של בני משפחת המלוכה שזכו לכבוד לאחר מותם…

Salamis HE.jpg
מקור: ויקיפדיה

מרגריט יון הארכיאולוגית טוענת כי "טקסטים ספרותיים ורשומות מעידים על כך שבמהלך התקופה הקלאסית היתה כיתיון אחד ממוקדי ההשפעה העיקריים, יחד עם שכנתה סלאמיס.

לאחר שאלכסנדר הגדול כבש את האימפריה הפרסית, מלך מצרים שלט בקפריסין. הוא הכריח את ניקוקריון, שהיה מושל תלמי האי, להתאבד ב-311 לפנה"ס, מפני שלא בטח בו עוד. במקומו בא המלך מנלאוס, שהיה אחיו של תלמי הראשון. ניקוקריון נקבר ליד אנקומי וסלאמיס נשארה מקום מושבו של המושל.

סלאמיס בתקופה הרומית

עמודים עתיקים בסלאמיס

בתקופה הרומית היתה סלאמיס חלק ממחוז קיליקיה הרומי. מושבו של המושל הועבר לפאפוס. אף על פי שסלאמיס חדלה להיות בירת קפריסין מהתקופה ההלניסטית ואילך כאשר הוחלפה על ידי פאפוס, עושרה וחשיבותה לא פחתו. העיר זכתה לתעדוף מיוחד על ידי הקיסרים הרומיים טראיאן והאדריאן, שחידשו והקימו את מבני הציבור שלה.

העתיקות שאפשר לראות היום בסלאמיס

"המרכז התרבותי" של סלאמיס בתקופה הרומית נמצא בחלק הצפוני של העיר, שם נחשפו אולם ספורט, תיאטרון, אמפיתיאטרון, איצטדיון ומרחצאות ציבוריים. יש שם חדרי שירותים ציבוריים (עבור 44 משתמשים), פיסות קטנות של פסיפס, שובר גלים, אגורה הלניסטית ורומאית ומקדש לזאוס. השרידים הביזנטיים כוללים את הבזיליקה של הבישוף אפיפאנוס (AD 367-403). הוא שימש ככנסייה המטרופוליטנית של סלאמיס. הכנסייה כוללת אגן טבילה מחומם. היא נהרסה במאה השביעית והוחלפה בבניין קטן יותר מדרום.

מבנה עתיק בסלאמיס

את התיאטרון, ואת גימנסיה שיחזרו הקפריסאים בהרחבה. בחצר המרכזית של הגימנסיה מוצגים פסלים רבים שרובם חסרי ראש. הפסל של אוגוסטוס במקור היה שייך לכאן אבל יתר הפסלים שבתיאטרון הובאו רק כאן לאחר רעידת אדמה במאה ה-4. התיאטרון הכיל בשיאו עד 15,000 צופים אבל נהרס במאה ה-4. אספקת המים לעיר נעשתה על ידי אקוודוקט שנהרס במאה השביעית והמים נאספו בבור מים גדול ליד האגורה.

הנקרופוליס

בית הקברות של סלאמיס מכסה כ-7 קילומטרים רבועים ממערב לעיר ובו מוזיאון המציג חלק מהממצאים. הקבורה הידועה ביותר היא מה שמכונה "קברים מלכותיים", המכילים מרכבות ומתנות יקרות במיוחד, כולל כאלה שהובאו לכאן ממצרים וסוריה. קבר 79 שנחשף בשנת 1966 על ידי המשלחת הצרפתית של אוניברסיטת ליון חשף עושר יוצא דופן שמעיד על קשרי הסחר ההדוקים שהיו אז לעיר עם המזרח הקרוב.

סלאמיס ברקע

מנזר Saint Barnabas

השליחים שאול התרסי וברנבאס ילידי קפריסין, הפכו את סלאמיס ליעד הראשון שלהם והגיעו לשם אחרי שנטשו את אנטיוכיה, סוריה. הם הביאו את בשורת הצלב אל בתי הכנסת היהודיים לפני שהמשיכו לשאר האי. המסורת הנוצרית אומרת כי ברנאבאס הטיף לנצרות גם באלכסנדריה ורומא אך סיים חייו בסלאמיס בשנת 61 לפני הספירה. עצמותיו נמצאות במנזר ברנאבס הסמוך לסלאמיס והקרוי על שמו.

מספר רעידות אדמה הובילו להרס סלאמיס בתחילת המאה הרביעית לספירה. העיר נבנתה מחדש על ידי על ידי קונסטנטיוס השני (337-361) והדייר המפורסם ביותר שחי בה היה אפיפניוס מסלאמיס. הקיסר קונסטנטיוס השני עזר לתושבי העיר לא רק בשיקום העיר שלהם, אלא גם הקלה עליהם בתשלום המסים ולכן העיר חודשה, אם כי היא נבנתה מחדש בקנה מידה קטן יותר בשם קונסטנטיה. חוסר תפקודו של הנמל ההרוס של סלמיס הוביל לירידה הדרגתית במעמדה של העיר והיא ננטשה לבסוף בפלישות הערביות של המאה השביעית ותושביה עברו לארסינואה (פמגוסטה של היום).

מידע חשוב

מאת: סמי גולד, מדריך בעברית בקפריסין. סמי זמין לכם ב: 357-96219050