סקאלה היא שכונה קטנה ועתיקה בלרנקה ונחשבת ליעד תיירותי פופולרי סמוך לעיר העתיקה הישנה ולשכונת מקינזי אחותה. טוב, עם החופים היפים הסמוכים, הקרבה לאגם המלח של לרנקה, וההיסטוריה והתרבות העשירה של העיר העתיקה של לרנקה, איך לא?
אם החלטתם לארוז תיקים ולהגיע לקפריסין, תשמחו לדעת שבשכונה הזו יש מגוון אטרקציות מעניינות, מסעדות ובתי קפה, טברנות שמגישות מזה ואוכל קפריסאי מקומי, דוכני רחוב והמון המון אוירה אותנטית.
ראשית, נצייר את הגבולות של סקאלה. מכיוון שהגבולות של השכונות בקפריסין לא תמיד רשמיים בואו נסכם שסקאלה מתחילה מרחוב Faneromeni ומשתרעת לאורך הסוללה של Piyale Paşa עד לסמטת Piyale Paşa. אזור סקאלה הארוך תחום בים מצד אחד ובשדרת ארטמיס בצד השני.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- פרוטאראס: שייט לקייפ גרקו וללגונה הכחולה
- פאפוס: כניסה לפארק המים אפרודיטה
- פמגוסטה: ספארי ג'יפים חצי יום במערות הים
- מלימסול: סיור אוכל ויין בהרי טרודוס עם ארוחת צהריים
- מלרנקה: סיור בערים פמגוסטה וסלאמיס
- לימסול: סיור הכרות פרטי בעיר
- מפרוטאראס: יום שייט מפנק בקטמרן
- איה נאפה: סיור טעימות ואוכל בקפריסין
- פאפוס: חצי יום של שייט עם בר פתוח, ברביקיו ושנורקלינג
ההיסטוריה של סקאלה
ההיסטוריה של שכונת סקאלה לוקחת אותנו אחורה בזמן הישר אל המאה ה-12, כאשר האיזור נכבש על ידי הפיניקים. הפיניקים היו האנשים הראשונים, ככל הנראה, שהתיישבו באזור והקימו בו מספר מבני מסחר מרכזיים. לאחר מכן הגיעו לאזור גם הצלבנים ובנו במקום מספר קתדרלות שחלקם נשמרו עד היום.
מאוחר יותר, במאה ה-16 העות'מאניים הצטרפו גם לחגיגה, כבשו את אזור סקאלה ושלטו בו למעלה מ-300 שנה, עד להגעתם של הבריטים למקום. העות'מאניים ערכו שינויים ניכרים מבחינת בסגנון האדריכלות שהיה נהוג עד אז בשכונה והכניסו תרבות חדשה למקום. כיום, הודות למגוון העמים שיישבו את סקאלה לאורך השנים, היא הפכה למגוונת מאוד מבחינה אדריכלית ותרבותית.
אם טיילתם בעבר לאורך טיילת Finikoudes, אזי תוכלו מיד להבחין כיצד בתי המגורים על החוף משתנים כשעוברים את מבצר לרנקה. לצד מלונות יקרים, אינספור מסעדות וברים, במקום דירות יקרות, אתה מוצא את עצמך בין בתים פשוטים למראה שרבים מהם צריכים שיפוץ דחוף ואת חלקם צריך פשוט להרוס ולבנות מחדש.
סקאלה היא שריד לאותה קפריסין הישנה שתושבי העיר המבוגרים זוכרים. מדוע סקאלה לכודה בעבר, בעוד אזורים סמוכים נבנים ומתפתחים כל הזמן? מיד נדבר על זה, אבל ראשית, בואו נרגיש את האווירה של האיזור כמו שהיא היום.
רוב תושבי חלק זה והבתים הישנים הם מהדור המבוגר. הם אוכלים ארוחת בוקר כל בוקר על המרפסות שלהם עם עלות השחר, כשהשמש הדרומית של הים התיכון בדיוק זורחת מעל גבעות דקליה הבריטית. אחר כך הם מבקרים אחד את השני, בחנויות המקומיות, צופים בטלוויזיה בערבים ושותים הרבה קפה. הילדים הבוגרים שלהם מגיעים אליהם ומשאירים נכדים קטנים לסוף השבוע.
אורח חייהם דומה לאורח החיים שיש בכפר קפריסאי עם הבדל אחד בלבד – הם גרים ממש במרכזה של עיר קפריסאית "גדולה" שמלאה בתיירים בעונת הקיץ.
אלפי ישראלים, אמהות רוסיות עם עגלות תינוק, הולנדים צעירים ופנסיונרים בריטים הולכים לאורך הים. יש כאן גם אמריקאים, סינים והרבה סקנדינבים.
דמיינו לעצמכם: קיץ. דלתות וחלונות הבתים פתוחים לרווחה. יש בפנים שולחן עגול וטלוויזיה שדולקת. התושבים אוכלים ארוחת ערב בבגדים נוחים או אפילו פיג'מות. בבית הסמוך, שגם בו הכל פתוח בגלל החום, יש מריבה משפחתית. בבית הבא, כל המשפחה צופה בטלוויזיה. איש זקן ישן במרפסת, בקומת הקרקע, במרחק חצי מטר מקבוצת תיירים שהולכת ממש סמוך לחצר.
הבתים החד-קומתיים בסקאלה מעורבבים עם מסעדות נחמדות. למשל, בטברנת הדגים סטפנוס תוכלו לקבל מרק דגים נפלא בכמה אירו בודדים.
בנוסף לעובדה שרוב התושבים הם בני הדור המבוגר, יש להם עוד דבר משותף – כולם חוו טרגדיה איומה ששינתה את חייהם. חייהם התחלקו ל"לפני" ו"אחרי" שנת 1974 ולכן נראה שהאזור הזה קפא בזמן.
מדוע סקאלה לכודה בעבר, בעוד אזורים סמוכים נבנים ומתפתחים כל הזמן?
באמצע אזור סקאלה, נמצא בניין עם הכתובת ΤΟ ΣΠΙΤΙ ΤΗΣ ΚΟΝΤΕΑΣ (בית קונטה). זה המפתח איתו נוכל להבין את הסיבה הראשונה לכך.
קונטה הוא כפר הממוקם בין לרנקה לפמגוסטה. בשנת 1974 שטח הכפר נכבש על ידי כוחות טורקים והאוכלוסייה המקומית דוברת היוונית נאלצה לברוח במהירות לדרום האי, ללרנקה, לאיזור סקאלה, שם הוקמה איזור שלם עבור הפליטים שנאלצו להתפנות מצפון האי.
הם עזבו את שדות המשפחה, החוות, עזבו את בתיהם ואת קברי הוריהם. הם התיישבו בדירות שלעולם לא יהיו שייכות להם. לכן, אין להם שום דבר חוץ מאשר זיכרונות מחייהם הקודמים.
שימו לב לצומת בה שדרת Piyale Paşa הופכת רשמית לשדרת Tasos Mitsopoulos (פוליטיקאי קפריסאי שמת בטרם עת בשנת 2014). עם זאת, השם חדש כך שהמקומיים עדיין מכנים את החלק הזה של השדרה Piyale Paşa.
כאן למעשה מסתיימת סקאלה הישנה, ומתחיל איזור עם בניה מודרנית ממש כמו הבניינים של אזור מקנזי האופנתי השכן.
על הגבול של סקאלה ומקנזי מתחילה הנמל הישן של לרנקה ושוק הדגים המקומי.
הנמל משקיף על מרכז לרנקה: סקאלה החדשה עם מבנים חדשים, סקאלה הישנה עם הבתים הנמוכים ואזור המרינה של לרנקה.
הסיבה השניה להישארותו של האיזור כה לא מפותח טמונה בפירוש המילה 'סקאלה' ומדוע יש למילה זו שתי משמעויות בשפת תושבי קפריסין.
סקאלה הוא שם ישן, וקשור כנראה ל'Iskele' שזה נמל בטורקית. האזור הזה נקרא כך מאז תקופת השלטון העות'מאני, אז חולקה לרנקה לשני חלקים: Skala ו-Tuzla. יתרה מכך, ניתן היה לסמן את שני האזורים הללו כיישובים שונים במפות ישנות. במקרה הזה, לרנקה הייתה טוזלה (זה השם הטורקי של העיר), אבל סקאלה הייתה עיירה נפרדת. עד מהרה התחילו המקומיים (הן היוונים והן הקפריסאים הטורקים) לקרוא לכלל לרנקה סקאלה. אל תתפלאו אם תחליטו ללמוד יוונית ואז תשמעו שהמקומיים קוראים לאזורים אחרים בעיר סקאלה. זה יכול לקרות כי סקאלה היא גם השכונה של לרנקה וגם כל העיר לרנקה במובנים מסויימים.
ולפי מגרשים ריקים ענקיים, שרק מחכים להיבנות עם בתים.
עם זאת, לא כל קרקע בסקאלה מתאימה לבניית נדל"ן.
אי אפשר לבנות שום דבר בחלק מסוים של השטח הזה.
חניה במגרש בו אין טעם לבנות בית חדש
ובכן, למעשה זה לא בלתי אפשרי. כמובן שאפשר לבנות משהו, אבל אדם אלמוני עלול לבוא למחרת ולדרוש דרך בית המשפט שתעזוב. כֵּן. האדם יכול להופיע משום מקום. וקחו את המגרש עם כל המקרקעין שנמצאים עליו. זהו המאפיין השלישי של אזור סקאלה.
הסיבה השלישית
כאמור, לחלק מהרחובות כאן יש שמות טורקיים ולחלק שמות קפריסאיים. מדוע? ניחשתם נכון…
סקאלה הוא רובע קפריסאי טורקי לשעבר נותרו כאן מעט מאוד קפריסאים טורקים. כשפרצה המלחמה ב-1974, התגוררה בסקאלה קהילה קפריסאית טורקית גדולה.
כשהצבא הטורקי כבש שליש מהאי, דוברי הטורקית המקומיים נאלצו לברוח צפונה. עם זאת, על פי חוק הרפובליקה של קפריסין, הקפריסאים הטורקים הם חלק בלתי נפרד מהחברה הקפריסאית ולכן לא ניתן להחרים את רכושם רק בגלל שנאלצו לברוח לצפון. אז עד שהקפריסאים הטורקים יחזרו (או שהסכסוך בקפריסין ייפתר), רכושם נמצא בסטטוס מיוחד ואפשר למשל להשכיר אותו לפליטים היוונים.
אזור סקאלה הוא למעשה מעין מוזיאון חי של הטרגדיה של 1974. הנדל"ן בחלק הישן של השכונה שייך לאנשים מוכי גורל. אנשים שנאלצו לעזוב הכל ולרוץ צפונה. רבים מהם כבר מתו, וילדיהם אפילו לא זוכרים שלהוריהם עדיין יש נדל"ן בלרנקה ואנשים עם אותו גורל בדיוק חיים כעת את חייהם בבתים הללו.
אתרים היסטוריים ואטרקציות בסקאלה
עם היסטוריה עשירה כמו זו של שכונת סאקלה, כמובן שיש גם המון מה לראות והרבה ללמוד. בשכונה אתרים היסטוריים חשובים וארכיטקטורה שאפיינה את האי בתקופות קדומות יותר.
טירת לרנקה
טירת לרנקה הממוקמת בין סקאלה לחוף הים היא טירה מרשימה ומדהימה ביופייה שבנייתה מתוארכת לתחילת המאה ה-17. מאז שהעות'מאניים הקימו את הטירה היא שימשה לצורכי צבא ולהגנת הנמל של לרנקה. מאוחר יותר, עם תום השלטון העות'מני ועם התחלת השלטון הבריטי, הטירה שימשה גם כבית סוהר שנים ארוכות. כיום הטירה זוכה לקצת פחות אקשן מבעברה המהולל ובשנים האחרונות הפכה למקום משכנו של מוזיאון ימי הביניים של לרנקה. במוזיאון תוכלו ליהנות מתצוגות של תצלומים וחפצי אומנות עתיקים ואף להתרשם מהנוף המדהים שנשקף מחומות הטירה. להרחבה על הטירה.
המסגד העתיק Djami Kebir
זהו המסגד הגדול ביותר בעיר לרנקה ויש לו שני שמות: Kebir ו-Büyük. למה? פשוט מאוד. Büyük משמעותו 'גדול' בטורקית וכביר משמעותו זהה אך בערבית. תוכלו להיכנס אל המסגד בתיאום מראש אבל גם מבחוץ אפשר להתרשם ממנו ומסביבתו.
כנסיית לזרוס הקדוש
המסורת האורתודוקסית רואה בכנסיית לזרוס אתר קדוש מאחר והאגדות מספרות שזהו הוא המקום בו ישו בכבודו ובעצמו החייה מן המתים את הקדוש לזרוס. האגדה הזו כל כך מפורסמת שהשוק המקיף את הכנסייה כמעט תמיד מלא בתיירים מכל מדינות העולם שמגיעים לראות את מה שנשאר מהנס במו עיניהם. אז כן, מדובר במקום המוקדש כולו לקדוש לזרוס ולסיפור שלו, אבל גם אם אתם פחות מתעניינים בסיפורים ואגדות, עדיין שווה לכם לבקר בכנסייה. הכנסייה פופולרית בקרב תיירים גם בשל המבנים העתיקים שלה, המהווים דוגמה נהדרת לאדריכלות ביזנטית שהייתה נהוגה באותה תקופה.