קפריסין הפכה לרפובליקה עצמאית ב-16 באוגוסט 1960 על בסיס הסכם ציריך-לונדון במסגרת משא ומתן בין יוון, טורקיה ובריטניה.
לקהילות היווניות והטורקיות הקפריסאיות לא היה תפקיד מהותי בעריכת ההסכמים ולא ניתנה להם ההזדמנות להצביע עליהן. למעשה, הן ההסכמים והן החוקה של הרפובליקה המתהווה הוטלו על תושבי קפריסין.
החוקה הדגישה את ההבדלים בין קפריסאים יוונים וטורקיים, ובכך עודדה מחלוקות וחוסר שוויון בין שתי הקהילות. הקפריסאים היוונים שאפו למדינת קפריסין מאוחדת אך הצד הטורקי צידד בהפרדה אתנית והפרדה גיאוגרפית.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- פרוטאראס: שייט לקייפ גרקו וללגונה הכחולה
- פאפוס: כניסה לפארק המים אפרודיטה
- פמגוסטה: ספארי ג'יפים חצי יום במערות הים
- מלימסול: סיור אוכל ויין בהרי טרודוס עם ארוחת צהריים
- מלרנקה: סיור בערים פמגוסטה וסלאמיס
- לימסול: סיור הכרות פרטי בעיר
- מפרוטאראס: יום שייט מפנק בקטמרן
- איה נאפה: סיור טעימות ואוכל בקפריסין
- פאפוס: חצי יום של שייט עם בר פתוח, ברביקיו ושנורקלינג
בשנים 1963-1967 היו התנגשויות בין הצדדים מדי פעם, התקפות אוויריות ואיומי פלישה מצד טורקיה. הקפריסאים הטורקים אפילו הפסיקו לקחת חלק בניהול המדינה. במהלך 1968-1974 נערכו שיחות בין-קהילתיות בחסות האו"ם, המתיחות שככה והאלימות כמעט ונעלמה. דווח על התקדמות בשיחות אולם התהליך הסתיים עקב הפלישה הטורקית בקיץ 1974.
הפלישה הטורקית לקפריסין
העילה לפלישה
ב-20 ביולי 1974 פלשה טורקיה לקפריסין בכוח צבאי אדיר במבצע שנקרא "מבצע אטילה". העילה הייתה ההפיכה ותפיסת השלטון בידי ארגון קפריסאי יווני לאומני שקרתה כמה ימים קודם לכן. טורקיה קפצה על ההזדמנות והפעילה את תוכניתה לחלוקת קפריסין, מטרה שאותה חרטה על דגלה אנקרה במשך שנים רבות. למרות שההפיכה לא הצליחה והממשלה הלגיטימית של קפריסין חזרה לתפקד, טורקיה פתחה במבצע נוסף באוגוסט (מבצע אטילה השני), בניגוד להסכמי הפסקת האש של האו"ם, והרחיבה את כיבושה לכמעט 40 אחוז משטח קפריסין.
התוקפנות הצבאית של טורקיה נגד קפריסין נמשכת באופן טרגי ללא הפסקה עד היום. הכיבוש הצבאי, החלוקה האלימה, הפרת זכויות אדם, הרס התרבות העתיקה באי, הלאמת רכוש וההפרדה אתנית נותרו המאפיינים העיקריים של הסטטוס קוו בין טורקיה לקפריסין באי.
כיום טורקיה, ששואפת להיות חברה באיחוד האירופי עדיין אשמה בתוקפנות נגד מדינת חברה באיחוד האירופי ובאו"ם. זה בהחלט ניגוד עניינים פסול לחלוטין, פגיעה בחוק הבינלאומי ואיום מתמשך על היציבות האזורית.
ההשלכות הקשות של הפלישה והפעולה הצבאית שלאחר מכן על ידי טורקיה מורגשות כיום בקרב תושבי קפריסין היוונית שחברה באיחוד האירופי:
- 36.2% מהשטח הריבוני של קפריסין עדיין תחת כיבוש צבאי לא חוקי טורקי.
- לכ-200,000 קפריסאים יוונים, שליש מכלל האוכלוסייה, שגורשו בכוח מהצפון הכבוש של האי (שם הם היוו כ -70% מהאוכלוסייה) אין יכולת לחזור לבתים ולנכסים שלהם.
- כ-1400 איש (ביניהם כמה מאות אזרחים) עדיין נעדרים. הצד הטורקי מסרב לשתף פעולה בכדי לברר את גורלם.
- פחות מ-500 קפריסאים יוונים ומארוניים, מתוך 20,000 בסוף אוגוסט 1974, נותרו בכפריהם הכבושים. הם חיים בתנאי דיכוי וקיפוח. (השאר נאלצו לנטוש את בתיהם ולהפוך לפליטים).
- 43,000 חיילים טורקים חמושים בסיוע כוחות אוויר, יבשה וים מוצבים באופן לא חוקי בצפון קפריסין – מה שהופך אותו לאחד האזורים הצבאיים ביותר בעולם.
- כ-160,000 טורקים הגיעו מטורקיה להתיישב באזור הכבוש ולשנות את המבנה הדמוגרפי של קפריסין.
- 58,000 מתוך 116,000 הקפריסאים הטורקיים עזבו את האי מאז פלישת טורקיה בגלל ההזנחה של צפון קפריסין.
- הבנייה הבלתי חוקית והמכירה הלא חוקית של נכסים בבעלות קפריסאים יוונים שגורשו בכוח מבתיהם על ידי פלישת טורקיה היא עוד פגיעה בוטה בזכויות האדם מצד טורקיה.
- השלטונות הטורקים בצפון קפריסין ממשיכים להרוס, במכוון ובשיטתיות, את המורשת התרבותית וההיסטורית ההלנית והנוצרית בקפריסין הכבושה.
התגובה הבינלאומית לפלישת טורקיה לקפריסין
סדרת החלטות של האסיפה הכללית של מועצת הביטחון של האו"ם כמו גם החלטות שהתקבלו על ידי ארגונים בינלאומיים רבים אחרים מגנות את הפלישה, דורשות להשיב את הפליטים לבתיהם בביטחון, לאתר את הנעדרים, להסיג את הכוחות והמתיישבים הזרים מצפון קפריסין וקוראים לכבד את זכויות האדם של כל הקפריסאים כמו גם את העצמאות, הריבונות והרצף הטריטוריאלי של קפריסין.
יותר מזה, בית הדין האירופי לזכויות אדם מצא כי ממשלת טורקיה אחראית להפרות גסות ושיטתיות של זכויות האדם בקפריסין. למרבה הצער, מרבית ההחלטות נותרות ללא יישום שכן טורקיה ממשיכה להתריס נגד רצונה של הקהילה הבינלאומית ושלטון החוק. הסבבים האחרונים של שיחות בחסות האו"ם כדי לפתור את הסכסוך לא הצליחו.
רוחות של תקווה
מאז פברואר 2014 מתנהל הליך משא ומתן חדש שמטרתו לפתור את הסכסוך אחת ולתמיד בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ולעקרונות וערכי האיחוד האירופי.
ב -11 בפברואר 2014 אימצו מנהיגי 2 הטריטוריות הצהרה משותפת שאישרה בין היתר שההתיישבות בצפון קפריסין תתבסס על פדרציה דו-קהילתית, דו-אזורית, עם שוויון מדיני. ההצהרה חוזרת ומדגישה כי קפריסין המאוחדת, כחברה באו"ם ובאיחוד האירופי, תהיה בעלת אישיות בינלאומית אחת, ריבונות אחת ואזרחות קפריסאית אחת.
אימוץ ההצהרה המשותפת וחידוש המשא ומתן נותונות תנופה מחודשת להשקעות באי ותקווה גדולה לתושבי קפריסין, הן הדרומית והן הצפונית.