הכנסיות שהפכו למסגדים בניקוסיה

בשנת 1208, זמן קצר לאחר השתלטותם על קפריסין, החלו מלכי בית ליזיניאן (Lusignan) לבנות קתדרלה חדשה בניקוסיה.

מסגד סלימיה – הקתדרלה של ניקוסיה לשעבר

לקח להם יותר ממאה שנים להשלים אותה (היא נחנכה ב-1328) וכמו הכנסייה בקונסטנטינופול (השם הצלבני של איסטנבול) הם הקדישו אותה לאיה סופיה. שתי הכנסיות לא יכלו להיות שונות יותר זו מזו שכן זו שבניקוסיה תוכננה בסגנון גותי צרפתי טהור.

עם השתלטות העות'מאנים על קפריסין הכנסייה הוסבה למסגד ושני צריחים נבנו עליה. היא הוקדשה לסולטן סלים השני, ולכן נקראת מסגד סלימיה, שם שבתורו מזכיר את המסגד באותו שם ב-Edirne, יצירת המופת של מימר סינאן, האדריכל העות'מאני הגדול שכונה גם "מיכלאנג'לו של המזרח".

מתכננים כעת את החופשה שלכם?

הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה

קיר של מסגד סלימיה — קיר חיצוני של מסגד סלימיה

בניית קתדרלה מרשימה שכזו נבעה אולי מכך שמלכי קפריסין היו גם מלכי ירושלים, כך שסביר להניח שהם חשו שהם מחויבים להראות את מסירותם לכנסייה הקתולית.

היחסים עם בית הדין של האפיפיור ברומא ובאביניון היו קפדניים מאוד ובמקרים מסוימים התבקשו האפיפיורים לשפוט על מריבות בין שושלות.

כמה צאצאים של משפחת ליזיניאן בחרו בקריירה הדתית. בשנת 1426 הוגו מלוזיניואן מונה לקרדינל על ידי האפיפיור מרטין החמישי ובשנת 1447 הוגס לנסלוט די ליזיניאן מונה לקרדינל על ידי אמדאו השמיני, דוכס סבויה.

קתדרלות גותיות נבנו לא מעט במדינות אירופה, אך הן לא היו חשופות לרעידות האדמה שהתרחשו לעיתים קרובות בקפריסין. לכנסיית איה סופיה נגרם נזק גדול בשנים 1347, 1373 ו-1491. תומכות ענק נבנו כדי לשפר את יציבות הקתדרלה ובפרט את החלק האחורי שלה.

בניגוד לקתדרלות צרפתיות גדולות אחרות, לזו של ניקוסיה יש שער אחורי משוכלל ממנו יש גישה לבית החולים. הבניין בנוי לאורך בכיוון מערב למזרח ולכן השער זה היה מכוון לירושלים (ופמגוסטה).

בתום טקס ההכתרה, מלך קפריסין החדש עזב בשער זה כאקט שמעיד כי בימים הבאים ימשיך לקתדרלת פמגוסטה כדי להיות מוכתר כמלך ירושלים.

עיטור השערים התבסס בעיקר על מוטיבים פרחוניים. חלק מהתבליטים עם דמויות בני אדם או בעלי חיים נופצו לאחר הפיכתו של הבניין למסגד אך אחרים כוסו רק בטיח.

כנסיית סנט ניקולס – הבדסטן

כנסיית St. Nicholas ניצבת דרומית וליד הקתדרלה ויש בה 3 שערים שלכל אחד מהם עיצוב שונה. הוונציאנים הקצו את סנט ניקולאס לארכיבישוף היווני האורתודוכסי של קפריסין בניסיון ליצור קשרים טובים יותר עם הקהילה היוונית אך העות'מאנים הפכו את הבניין לבדסטן (שוק מקורה).

הארכיבישוף היווני אורתודוכסי של קפריסין נהנה ממעמד גבוה כפי שלמד הדיפלומט וויליאם טרנר מהארכיבישוף עצמו:

הארכיבישוף קיבל אותנו בסבר פנים יפות מאוד; הוא השליט של האי ומכובד כל כך על ידי היוונים שהוא חולק את הכוח העליון עם האגה (המושל העות'מאני). (..) הוא אמר לי שהוא עצמאי לחלוטין לעומת ארבעת הפטריארכים (של קונסטנטינופול, רומא, אנטיוכיה ואלכסנדריה). בתקופת הקיסרים הביזנטיים האחרונים מקונסטנטינופול לכנסייה שם לא היה עותק אותנטי של הבשורה של מתיו הקדוש, כך שהיא הוציאה פקודות לחיפוש אחריו בכל האימפריה. כומר של מנזר ליד פמגוסטה חלם שאם הוא יחפור מתחת לכנסיה שלו הוא ימצא אותו. למחרת הוא ציית לדברי המלאך שהופיע בפניו בחזון ומצא את קברו של ברנבא (Saint Barnabas) עם בשורת מתיו הקדוש מונחת בחיק הקדוש המת. הארכיבישוף כתב זאת לקונסטנטינופול, משם נשלחו מיד הספינות המלכותיות ועל סיפונן אוצר לבירה ובתמורה למתנתו ניתנה לו עצמאות דתית, אפוד אדום ללבישה והזכות לכתוב בדיו אדומה.
Journal of a Tour in the Levant – 1815

כנסיית סנט קתרין – St. Catherine – מסגד Haydarpasha

מצבה שמתוארכת לשנת 1373 אמורה להיות קשורה ליסודה של כנסיית סנט קתרין (St. Catherine) ולמנזר סמוך, זאת על בסיס רשימה של כנסיות שהוסבו למסגדים לאחר שנת 1570, אך לא ידוע הרבה יותר על ההיסטוריה של הכנסייה ועל הנזירים או הנזירות שחיו בה.

לא נעים לראות את התוספת של צריח אופייני לסגנון העות'מאני, בעיקר כי הוא לא מתאים לסגנון הכנסייה.

שרידי השערים של הכנסייה הם בין הדוגמאות הטובות ביותר שאפשר לראות בקפריסין. הם נבנו כנראה על בסיס אדריכלות בסגנון גרמני או צרפתי במהלך תכנון הכנסייה.

לאחר הכיבוש העות'מאני הושמדו כל הכנסיות הקתוליות של ניקוסיה או הוסבו לשימושים אחרים. כל הקתולים שלא נהרגו במהלך כיבוש העיר נמכרו כעבדים.

יום לאחר כיבוש העיר הוצבו האסירים והשלל למכירה. הצעירים והנערות היפים למראה השיגו מחירים טובים; האחרים, פרט לאלה שמתאימים לפעילויות מיוחדות, כמעט לא השיגו כסף. (..) מוסטפה, המפקד העות'מאני, שמר, מלבד שלל רגיל, כמה מאות שבויים, וביניהם את הצעירים והעלמות מניקוסיה כמתנות לסולטאן.
George Hill – A History of Cyprus

חמאם בויוק – כנסיית סנט ג'ורג'

מבנה זה זוהה על ידי כמה היסטוריונים עם כנסיית סנט ג'ורג הלטינית. הוא נקרא כיום Buyuk Hamam, אך במאה ה-19 הוא היה מקום רחצה לנשים בלבד. השער המקושט שלו עשיר בצורה יוצאת דופן וכולל מוטיב של ענבים ועלים משולבים. כיום השער נמצא בעומק של כחצי מטר מתחת למפלס הרחוב והוא נחשב לעתיק ביותר מבין החמאמים של צפון קפריסין. החמאם נמצא כ-3 דקות הליכה מהחאן הגדול של ניקוסיה.

כנסיית Panagia Chrysaliniotissia

היוונים בניקוסיה הורשו להחזיק כמה כנסיות אבל אך רק מוץ לעיר העיר ורק כאלה שהיו צנועות בגודלן. הכנסייה הזו היא מבנה שנבנה ושופץ בתקופות שונות, והוא נבנה כנראה על בסיס מבנה מימי הביניים. בשלב מסוים הכיפה נבנתה מחדש בקנה מידה קטן בהרבה, אולי כדי להפוך אותה לפחות גלויה לעין. קפלות נפרדות נוספות נבנו בצד הכנסייה, נוהג ביזנטי נפוץ.

כנסיית Panagia Chrysaliniotissia נבנתה על ידי המלכה הלנה בשנת 145. היא הייתה בתו של הדספוט ממיסטרס (Despot of Mistras) והיא נישאה למלך יוחנן השני מקפריסין (King John II of Cyprus) בשנת 1442 בתקופת הפיוס הקצר של הכנסיות הקתוליות והאורתודוכסיות שנקבע בשנת 1439 במועצת פירנצה (Council of Florence).

בזווית שנוצרת על ידי הצד הדרומי של הכנסייה והתוספות המאוחרות שלה, יש שער שיוצר מראה ציורי. תבליטים ומסגרות שהגיעו ככל הנראה ממבנים קודמים נוצלו כדי לייפות את החלון בצד הזה של השער.

כנסיית אגיוס טריפיוטיס (Agios Tripiotis)

כנסיות ומסגדים אחרים שומרים אף הם על עקבות העבר. בפתח הדרומי של אגיוס טריפיוטיס, כנסייה מהמאה ה-18, יש משקוף עם תבליט המייצג דמות אנושית עם גפיים תחתונות שהופכות למגילות פרחוניות כשהיא אוחזת בידיה שני אריות זה מול זה.

בפתח אחר יש משקוף מעוטר בשלט אצולה הדומה לזה שהיה נפוץ מעל פתחים של בתים ישנים באירופה עד סוף המאה ה-19.

הכנסייה האוגוסטינאית (Augustinian) ליד החומות הדרומיות של ניקוסיה הופצצה שוב ושוב במהלך המצור על ניקוסיה. חלק מהמאפיינים של הבניין המקורי נמצאים במסגד שנבנה לאחר 1570 והוקדש לעומר, הח'ליף השני (634-644), שלפי המסורת ביקר בניקוסיה בדרכו למצרים מדמשק.

לא כל המסגדים של ניקוסיה היו כנסיות במקור. במאה ה-18 הוקדש מסגד עות'מאני טיפוסי ל-Arab Ahmet, אחד המפקדים העות'מאניים בשנת 1570.

טחטאקלה (Tahtakale) הוא שיבוש של השם טאהט-אל-קייל (Taht-el-Kale), כלומר החלק התחתון של המבצר, מה שכיום ידוע בתור שער פמגוסטה. מסגד זה נבנה בשנת 1826 והוא החליף מסגד קודם.

מסגד קטן נבנה על מעוז קוסטנזה (Costanza bastion) והוא הוקדש לנושא הדגל העות'מאני שפרץ ראשון את החומות.