חצי האי קרפאז – האצבע של קפריסין על כנסיותיה, חופיה וחמורי הפרא שבה

חצי האי קרפז (קירפאשה בטורקית) המפורסם בזכות חמורי הבר שלו משתרע לאורך 70 ק"מ. חצי האי הזה הוא למעשה אצבע יבשה מחודדת המכוונת לצפון-מזרח אל עבר טורקיה וסוריה, סימן ההיכר של קפריסין.

חצי האי קרפז בצפון קפריסין

קרפאז הוא אחד המקומות המיושבים בדלילות באי אם כי הממשלה הצפון קפריסאית שיפרה בשנים האחרונות את הנגישות אליו וכעת כפרי נופש צצים לאורך חופי הים הבתוליים שלו.

אגב, למרות המתיחות בין הדרום לצפון, עדיין לא מעט קפריסאים מקפריסין היוונית עולים לרגל לכאן לביקור במנזר אפוסטולוס אנדראס (Apostolos Andreas) שנמצא בקצה האצבע.

אין הגדרה ברורה איפה מתחיל איזור קרפז אבל מקובל לחשוב שהוא מתחיל במזרח איסקלה (Iskele) בדרומו ובקפליקה (Kaplica) שבחוף הצפוני שלו – בקו של טירת קנטרה.

אז מה יש לעשות שם חוץ מלצפות בים התיכון משני הצדדים?

airalo ad

העיירה בוגאז – Boğaz

4 ק"מ במעלה כביש החוף מאיסקלה יביאו אתכם אל העיירה Boğaz. יש כאן נמל קטן ויפה עם סירות דייג, טיילת, ברים ומסעדות רבים וחוף חולי. יש כאן גם כמה מלונות, מה שהופך אותה לאחלה נקודת יציאה לטיולי כוכב בחצי האי.

דיפ קרפאז והסביבה – Dipkarpaz

15 קילומטרים מעבר ל-Agios Thyrsos נמצא הכפר האחרון בחצי האי קארפז, שמו הוא Rizokarpaso וזו ההזדמנות האחרונה שלכם למלא דלק. יש כאן טנדרים ומשאיות ברחובות והמון כבישי עפר, סוג של סוף העולם. בעיקר בולטת העובדה שיש עדיין יוונים שחיים כאן בקרב האוכלוסיה הטורקית ברובה.

במרכז הכפר עומדת כנסייה אורתודוכסית שמסגד גדול מאוד משקיף עליה, ומאחוריהם חנויות מקומרות. מסביב לדיפקארפז, מצפון (עקבו אחר השילוט למלון אואזיס), שוכנות ההריסות של כנסיית Agios Philon מהמאה ה-12. זו אחת הכנסיות האורתודוכסיות הבודדות בקפריסין שנבנו ברומנסק ולא בסגנון הביזנטי (כולן אגב נמצאות על חצי האי קרפז). הכנסייה, הניצבת בתוך מטע דקלים, מאופיינת בשפע של קשתות וחלונות עיוורים. ליד איוס פילון וסביבתה נמצאים שרידי הכפר היווני-רומי העתיק קרפסיה (Karpasia) וקתדרלה מהמאה החמישית לספירה הבנויה מבני הכפר המקוריות. מהחוף ניתן לראות את שרידי הנמל העתיק, כולל שובר גלים באורך 100 מטר המשתרע אל הים.

מלונות בחצי האי קרפאז

Booking.com Booking.com

איסקלה – Iskele

איסקלה היא המרכז הניהולי של חצי האי קרפז. במשך מאות שנים היא נקראה Trikomo. היא נקראת היום איסקלה על שם כפר בדרום האי ממנו הגיעו קפריסאים טורקיים רבים לאחר 1974. אפשר לומר שיש רק שני מקומות מעניינים כאן לתיירים, שתיהם כנסיות.

טירת קנטרה – Kantara Castle

טירת קנטרה היא השלישית מבין מבצרי ההרים הגדולים שנבנו במקור על ידי הביזנטים לאורך הרי קירניה. האחרים הם סנט הילריון ובופבנטו (Buffavento). שווה לבקר בטירת קנטרה לא רק בזכות האדריכלות הגותית והאווירה שלה, אלא גם בגלל הנוף שלה – מכאן תוכלו לראות את שני חופי חצי האי קרפז משתרעים מזרחה, וביום בהיר את ההרים של טורקיה.

טירת קנטארה נזכרה לראשונה בשנת 1191 לספירה כאשר, לפי האגדה, ריצ'רד לב הארי תפס כאן את אייזק קומננוס. נמסר כי הנסיך הלוסיניאני ג'ון, אחיו של המלך פיטר הראשון, הסתתר כאן מהגנואים הפולשים בשנת 1373. מאוחר יותר, אחיו ג'יימס שיפץ את הטירה.

הדרך הקלה ביותר לטירה היא לאורך כביש החוף הצפוני מקיריניה לקרפז. בקפליקה (Kaplica), דרך חדשה ורחבה מטפסת מעלה ותוך דקות ספורות אחרי שעברתם את 6 הק"מ תגיעו לצומת הכפר קרפז. מכאן, יש מסלול מסלול מסומן בבירור שעובר דרך איזור פיקניק גדול אל חניון הטירה, כ-4 ק"מ מהכפר. אתם יכולים גם להגיע לכאן מפמגוסטה, לפנות מכביש החוף המזרחי ממש לפני בוגאז וללכת על דרך הררית מתפתלת דרך Yarkoy ו-Turnalar. לאחר כחצי שעה של נהיגה תגיעו לכפר קנטרה.

הולכים אל הטירה לאורך 750 מטר במעלה שבילים ומדרגות עם מעקות בטיחות (אם כי במעלה הטירה, אין תמיד מעקות אז שימו לב על הילדים). ברגע שעוברים את השער הראשי, כניסה פנימית מובילה אל בין המגדלים הצפוניים-מזרחיים לדרומיים-מזרחיים ומשם אפשר להמשיך על שביל שמוביל מערבה. מעבר לנקודה הזו ישנם עוד כמה חדרים ומגדלים הרוסים. בפינה הדרומית-מערבית של הטירה נמצאים יותר חדרים וגם שער נסתר. בראש הטירה נמצא מגדל משואות שמראשו נשלחו אותות אזהרה מפני התקפה לכיוון הטירה הבאה בתור שעשתה את אותו דבר לטירה הבאה בתור.

קפליקה – Kaplica

את קפליקה ניתן לראות בבירור מחומות הטירה של קנטרה. הכפר, המסגד הלבן הבולט שלו, נמצא בין שני מפרצים חוליים בחוף הצפוני של חצי האי. במפרץ המערבי נמצאים מלון ומסעדה גדולים ואתר קמפינג לקרוואנים. במזרחי נמל קטן. שני החופים הם נקודות ממש נחמדות כדי להעביר את הזמן אחר הצהריים. יש בהם חול דק ומים צלולים.

השפיץ של קפריסין – הקצה המחודד חצי האי קרפז

מעבר לדיפקארפז מתחילה תחושה אמיתית שמתקרבים לקצה העולם. זהו חבל ארץ של חמורים משוטטים, חופים מבודדים ותצורות גיאולוגיות פראיות. לאורך החוף הצפוני שוכנות חורבותיה של אפנדריקה (Aphendrika) העתיקה ממנה נותרו רק חורבותיהן של 3 כנסיות מתקופה מאוחרת יותר – פנאגיה כריסיוטיסה (Panagia Chrysiotissa), אגיוס גאורגיוס (Agios Georgios) ופנאגיה אסומטוס (Panagia Asomatos). לאורך החוף הדרומי (פנו ימינה במסגד בדיפקארפז) הכביש המהיר הסלול הופך לאחר 5 קילומטרים לכביש מחוספס וממשיך ונשאר כך לאורך 17 ק"מ עד למנזר אפוסטולוס אנדראס (Apostolos Andreas) אליו מכווין שילוט מסודר.

חפשו אחר עדרי צאן ועזים אבל בעיקר אל תלכו מכאן לפני שתראו את חמורי הבר המפורסמים של קפריסין. דרכים צדדיות פונות ימינה מדי פעם אל החוף הדרומי, כולל אחד הטובים בקפריסין – חוף ננגומי (Nangomi), חוף הזהב. אורך חוף הזהב הוא כ-6 ק"מ ובקצהו המערבי גבעה. החוף מורכב מחול דק ומים צלולים רדודים. מלבד היותו חוף רחצה משובח, חוף ננגומי הוא גם אתר קינון מוגן של צבי ים ולכן אל תיסעו על החוף החולי בשום מצב.

מנזר אפוסטולוס אנדראס – Apostolos Andreas – המנזר הכי מזרחי בקפריסין

כמה קילומטרים מעבר לגלונופטרה פוינט (Galounopetra Point), בקצה המזרחי של חוף הזהב, נמצא מנזר אפוסטולוס אנדראס. במיתולוגיה הנוצרית נזכר כי ספינתו של השליח אנדראס עלתה על שרטון כאן בדרך לארץ ישראל. סנט אנדרו עלה לחוף, היכה בסלע במוטו וגרם למי מעיין לזרום החוצה. קברניט הספינה העיוור (זה מסביר אולי מדוע הספינה עלתה על שרטון), אך רחץ את עיניו במי המעיין ונרפא. במאה החמש עשרה הוקם במקום בית תפילה ולאחר מכן כנסייה במאה השמונה עשרה ומנזר בתשע עשרה.

מנזר Apostolos Andreas
מנזר Apostolos Andreas

האגדות המשיכו לזרום. בשנת 1895, אשה יוונית בשם מריה ג'ורג'יו (Maria Georgiou) שבנה נעלם שבע עשרה שנה קודם לכן חלמה חלום ובו נאמר לה לבקר במנזר כדי להתפלל להחזרת בנה. כשהיא הפליגה למקום, דרוויש צעיר שאלל אותה כיצד היא תזהה את בנה אחרי כל הזמן הזה. היא אמרה לו שהיו לו כתמי לידה ברורים על כתפו ועל חזהו. הוא השליך את גלימתו לאחור וחשף את הכתמים הללו על גופו, מה שגרם לאיחוד דומע וכצפוי, להתנצרותו של הבן.

אל המנזר נערכו מדי שנה ב-15 באוגוסט וב-30 בנובמבר עליות המוניות לרגל עד תחילתו של הסכסוך הקפריסאי טורקי. מאז פתיחת הקו הירוק בשנת 2003 הפופולריות שלו בקרב הקפריסאים היוונים הולכת וגדלה, לא רק בקרב הדתיים אלא גם כאטרקציה תיירותית כללית. השיפוץ של מתחם המנזר, הממומן בחלקו על ידי האו"ם ונראה כמו צעד לקראת פיוס בין הקפריסאים היוונים והטורקים נמצא בשנים אלה בעיצומו.

במנזר יש רחבה ענקית מוקפת בחדרי מגורים ובדוכני מזכרות. בנייני המנזר פונים לכיוון הים והם מקיפים כנסייה שבראשה מגדל פעמונים. מהכנסייה מובילות מדרגות אל הקפלה ואל המעין הקדוש. כמו מנזרים רבים בקפריסין, גם כאן כל המקום הוצף על ידי חתולים וכעת עם השיפוץ מתכננים להרחיק אותם.

מפרץ אפוסטולוס אנדראס (Zafer Burnu)

4 ק"מ ממנזר אפוסטולוס אנדריאס תמצאו את חוף זאפר בורנו (Zafer Burnu שנקרא גם מפרץ אפוסטולוס אנדראס). יש כאן חוף סלעי וארכיפלג סלעי קטן בחוף הים מלא במערות ועליו דגלי טורקיה וצפון קפריסין. זו הנקודה הצפונית-מזרחית ביותר בקפריסין.

חמורי הפרא של קרפאז

חמורים קפריסאיים בחצי האי קרפאז
חמורים קפריסאיים בחצי האי קרפאז

בקצה המזרחי ביותר של חצי האי קרפז, מעבר לדיפקארפז, מאות חמורי בר מסתובבים חופשי. אף על פי שלכאורה הם ילידי האזור, ההיסטוריה שלהם לא ארוכה יותר מהפלישה הטורקית לאי כאשר אלפי חמורים ננטשו. הממשל החדש של איזור הצפון ריכז אותם יחד ושיחרר אותם לאנחות בחצי האי קרפז.

החמורים, לעומת זאת, העדיפו את הגידולים העסיסיים יותר שגידלו החקלאים המקומיים והחלו להוות מטרד של ממש. הם אפילו החלו לקפוץ מעל הגדרות כדי להגיע לגידולים. כעסם של החקלאים הפעיל לחץ על הרשויות ואפילו נשקלה ברצינות הצעה להעביר את חמורי הפרא הללו ליבשת טורקיה עד שארגוני זכויות בעלי חיים התערבו.

אז בינתיים החמורים כאן, החקלאים מקטרים והשיירה עוברת. יש כאן נכון להיום בין חמש מאות לאלף חמורי בר ואם אתם פוגשים באחד מהם אל תתקרבו יותר מדי – יש להם מזג רע.

Yenierenköy והסביבה

באמצע הדרך בין טירת קנטרה לקצה חצי האי נמצאת יניאנרקוי, המאוכלסת כיום בידי מהגרים ממובלעת Kokkina במערב. יש בה בנק, תחנת דלק ומשרד מידע לתיירים. לפני שמגיעים לכפר יש פניה מערבה שמובילה לכפרים ווסילי (Gelincik) ובולטאסלי (Lythrangomi). ביניהם שוכנת כנסיית פנאגיה קאנקריה (Panagia Kanakaria), שהתפרסמה בכך שהפסיפסים שלה נגנבו לאחר הפלישה הטורקית, ועוד יותר כשהם הוחזרו בשנת 1991.

נוף טיפוסי באיזור Yenierenköy
נוף טיפוסי באיזור Yenierenköy

ממזרח ליניאנרקוי (Yenierenköy) יש כמה חופים משובחים אם כי על החוף הדומיננטי ביותר באיזור נמצאת מרינת שער קארפאז היוקרתית. המרינה, שבמקור נבנתה עבור מגה-יאכטות של אוליגרכים ושועי עולם, נפתחה בשנת 2011 ומתגאה בין האטרקציות שלה גם במסעדה עם 200 מקומות, מרכז צלילה ובריכת אינסוף בגודל 33 מטר.

בשולי הכפר Sipahi, ימינה מהכביש הראשי כ-5 ק"מ אחרי Yenierenkoy (עקבו אחר השלט הצהוב), נמצאים שרידי בזיליקה נוצרית עתיקה בשם Agia Trias מהמאה החמישית לספירה. יוצאי דופן במיוחד הם הפסיפסים הגיאומטריים הגדולים שלה, שבקצה הצפוני והדרומי שלהם כתובות שמנציחות את התורמים הגדולים לכנסייה. בהמשך הדרך הראשית (8 ק"מ מינירנקוי) על החוף נמצאת כנסיית האבן העתיקה Agios Thyrsos, שבקריפטה שלה יש מעיין קדוש עם כוחות ריפוי על טבעיים, כך לפי האגדה.

פסיפסי קנקריה (Kanakaria)

סיפורה של הביזה הנרחבת של אוצרות אמנות דתיים מכנסיות אורתודוכסיות בצפון קפריסין לאחר הפלישה הטורקית הוא למעשה סיפורם של פסיפסי קנקריה. בשלב כלשהו בין 1974 ל-1979, גנבים פשטו על כנסיית פנאגיה קאנקריה (Panagia Kanakaria) שנמצאת כאמור באמצע הכביש שחוצה את חצי האי קרפז. הגנבים הספיקו לגנוב 4 חלקים מהפסיפסים של הכנסיה מהמאה השישית.

בשנת 1988 סוחר האמנות Peg Goldberg רכש את הפסיפסים מסוחר אמנות טורקי תמורת קצת יותר ממיליון דולר. עד מהרה החל אותו גולדברג להציג את הפסיפסים למוזיאונים וגלריות אמנות בארה"ב תוך שהוא נוקב בתג מחיר של 20 מיליון דולר. אנשי מוזיאון ה-Getty חשדו בו וערכו בירור עם הרשויות בקפריסין שאישרו כי הפסיפסים נגנבו ודרשו להחזירם. הכנסייה הקפריסאית הגישה תביעה משפטית, ובית המשפט הפדרלי באינדיאנה הכריע כי יש להחזיר אותם. לבסוף, בשנת 1991 הוחזרו הפסיפסים למרכז התרבות הארכיבישוף מקריוס השלישי בניקוסיה, שם ניתן לראותם כיום.

הסוחר שמכר את הפסיפסים, Aydin Dikmen, נחקר במינכן בשנת 1997 ועל דירתו פשטה המשטרה. הם גילו שם גרירה ענקית של אייקונים קפריסאים, ציורי קיר תנ"כים וחפצי אמנות אחרים בשווי של כ-40 מיליון דולר ולאחר סכסוך משפטי ארוך ומורכב עם השלטונות הגרמניים הוחזרו בסופו של דבר יצירות האמנות הגנובות בשנת 2010 אל מולדתם.