שדרת דרבויו – הלב המודרני של ניקוסיה התורכית

שדרת Dereboyu (בטורקית: Dereboyu Caddesi) היא הלב הפועם של החלק הטורקי בניקוסיה. אמנם השם הרשמי הוא Mehmet Akif Caddesi, אבל רוב המקומיים קוראים לשדרה בשמה הפופולרי.

כיום השדרה היא המקום העמוס ביותר בחלק הזה של העיר ובה מרוכזים מרבית מקומות הבילוי, אבל לא תמיד זה היה ככה.

מקור השם של השדרה הוא במילה "Dereboyu" שמשמעה "ליד הנהר", זאת כי היא הוגבלה בהתחלה רק לשטח שגובל בנהר פדיאוס. עם הזמן המונח התרחב וכיום השדרה משתרעת מצפון-מערב לדרום לאורך הקו הירוק ואורכה כקילומטר וחצי (וזה רק בחלק הטורקי).

שדרות דרבויו
שדרות דרבויו

קצת היסטוריה על קצה המזלג

ממצאים ארכיאולוגיים בדמות קברים ארמניים מהמאה ה-15 מוכיחים שנעשה שימוש בשדרה כבר אז, אבל לצערנו הכיבוש הוונציאני במקום הרס ממצאים אלו ואלמנטים עותומאניים נוספים (למשל חומות הגנה). עם זאת, בית הקברות במקום היה בשימוש עד 1931 והוא נשמר עד 1963.

בתקופת הכיבוש הבריטי של קפריסין שדרה זו נודעה בשם "שדרת שייקספיר". בתקופה זו נבנה גשר אירי ששימש למעבר בין השדרה לנהר הסמוך, אך הוא הוצף במהלך חודשי החורף.

airalo ad

גם מסילת הרכבת של קפריסין עברה כאן והאזור נודע בשם "Tabakhane" או "Tabana" (משמעות שתי המילים בעברית היא בורסקאי), זאת בשל העובדה ששכנו כאן בתי מלאכה רבים לעיבוד עורות. לכן עד שנות ה-50 של המאה ה-20 המקום היה די שומם מלבד כמה רפתות. הריח כמובן היה בהתאם.

השדרה משנה את פניה

רק בשנת 1953 כאשר רובע Köşklüçiftlik התרחב ובתיו הראשונים נבנו בשדרה, הועבר מפעל הבורסקאות מהמקום. גם מסילת הרכבת שפורקה ב-1952 הותירה אחריה גשר פלדה ורצועת אדמה ארוכה שהוסבה כבר אז לפארק.

בשנת 1960 הכריזו הבריטים באופן רשמי שהרחבת השדרה, יישורה מחדש ופיתוחה הם פרויקטים בעלי אינטרס ציבורי. כחלק מפעולות אלו נהרס בית הקברות הארמני ששכן במקום מהמאה ה-15.

שמו של הרחוב שונה רשמית בשנות ה-60 על ידי עיריית ניקוסיה הטורקית ל-"Mehmet Akif Avenue", זאת לזכרו של המשורר הטורקי Mehmet Akif Ersoy – מה שהפך את השדרה למקום בילוי מרכזי במקום קירניה שירדה מגדולתה בתחום זה. עד מהרה לא היה מספיק מקום למסעדות שבשדרה לארח את כל המבלים…

השדרה יורדת מגדולתה

בראשית שנות ה-2000 הוצב בשדרה פסל של צבעוני קפריסאי, צמח האנדמי לקפריסין. אבל הפסל לא עזר והשדרה החלה לסבול מירידה בהתעניינות של הציבור בבילויים במקום.

יש התולים את האשם במיתון הכלכלי שממנו סבל האי, אבל בעלי העסקים בשדרה מאמינים שהתנועה הפקוקה (עד 2011 לא היו תחנות אוטובוס במקום), בעיות בפינוי הפסולת, העדר חנייה והבליינים השיכורים הם אלו שהכריעו את הכף לרעת המקום. גם התקנת כיכר במקום בשנת 2013 לא עזרה.

בשנת 2014 אפילו ראש העיר ניקוסיה יצא נגד העסקים במקום וטען שהם מפרים את מדיניות התכנון העירוני, אבל לא אמר נואש.

כבר אז הוא תכנן בנייה של כביש מקביל (מה שיהפוך את השדרה לחד-סטרית) ובשנת 2015 הוא הודיע שיפתח בשדרה חניון שיכיל 250 מקומות חנייה, שיוקם מרכז תת-קרקעי לפינוי פסולת ושיוצבו במקום מכונות חנייה אוטומטיות. אחת הפעולות המיידיות שנעשו היא חסימת הכניסה מכבישים צדדיים אל השדרה.

שדרת Dereboyu כיום

אמנם השדרה עוד לא חזרה לימי הזוהר שלה, אבל היא בהחלט מרכז העצבים העירוני. לא רק שהיא מלאה בברים ובמסעדות, אלא שנערכים בה פסטיבלים, ירידי קניות וקונצרטים. לאורך השדרה נערך מרתון ניקוסיה וקרנבל ניקוסיה השנתי. המקום משמש גם כזירת הפגנות וכנקודת הפתיחה של מצעד הגאווה העירוני.