עם אחוז אלכוהול של כ-45% זה ממש לא מפתיע שהמשקה הלאומי של קפריסין זיווניה מכונה גם 'מי אש'!
זיווניה היא אפריטיף, משקה המוגש לפני הארוחה כדי לעורר את תיאבונו של הסועד. לרוב מגישים אותו עם מנות המזה שמוגשות לפני הארוחה הקפריסאית עצמה. זיוואניה גם תוגש יחד עם מנות בשר עז או חזיר מקומיות כמו Lountza, מנה של חזיר מעושן, ו-Tsamarella, חטיף העשוי מרצועות בשר מתובלות מיובשות, לרוב בשר ירך עז.
זהו משקה חזק ולכן לאחר השתייה יש תחושת צריבה בגרון. מומלץ לשתות את הזיווניה עם משקה לא אלכוהולי כמו מים כדי להעביר את תחושת הצריבה. יש מסעדות שמגישות שוטים מהמשקה יחד עם ארוחת הערב.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקפריסין. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- פרוטאראס: שייט לקייפ גרקו וללגונה הכחולה
- פאפוס: כניסה לפארק המים אפרודיטה
- פמגוסטה: ספארי ג'יפים חצי יום במערות הים
- מלימסול: סיור אוכל ויין בהרי טרודוס עם ארוחת צהריים
- מלרנקה: סיור בערים פמגוסטה וסלאמיס
- לימסול: סיור הכרות פרטי בעיר
- מפרוטאראס: יום שייט מפנק בקטמרן
- איה נאפה: סיור טעימות ואוכל בקפריסין
- פאפוס: חצי יום של שייט עם בר פתוח, ברביקיו ושנורקלינג
ההיסטוריה של הזיווניה
המשקה החזק הזה מתוארך למאה ה-14 כאשר האי היה תחת שלטון ונציאני והוא מיוצר עד היום באותה מסורת קדומה. הזיווניה עשויה מתערובת של שאריות של תעשיית הענבים (זגים, גבעולים וזרעים) מעורבבת עם יינות יבשים איכותיים העשויים מזני הענבים של קפריסין כמו זן ה-Mavro השחור וזן ה-Xynisteri (לבן). לאחר מכן התערובת עוברת זיקוק בסיר גדול ממתכת שמיועד לבישול על אש פתוחה (Kazani).
היום מבחינה חוקית אסור למפעלי משקאות אלכוהוליים בעולם להשתמש במילה זיווניה למשקאות דומים אם הם לא נוצרו בקפריסין כך שמבחינה טכנית, ניתן להכין את המשקה הזה רק באי עצמו.
סוגים של זיווניה
העיסה עוברת 3 תהליכים שונים המייצרים איכויות ועוצמת שונות של המשקה. הנוזל שנוצר בתום התהליך הוא שקוף וניתן לשתות אותו כאפרטיף. הכי מומלץ להגיש אותו קר מהמקפיא.
זיווניה אדומה מיוצרת על ידי תוספת של קינמון לנוזל. ככל שהזיווניה מתיישנת היא נהיית טובה וארומטית יותר. בבתים קפריסאים רבים תמצאו בקבוק זיווניה ישן ששמרו אותו במיוחד לאירועים מיוחדים.
זיווניה כתרופה
לפני עידן הרפואה המודרנית, זיוואניה הייתה משמשת לעזרה ראשונה בכל בית קפריסאי. השתמשו בו לטיפול ולחיטוי פצעים, לעיסוי חלקי גוף כואבים, להרגעת כאב שיניים או לחימום הגוף מקור (עראק, מאחוריך…). הזיווניה היתה נפוצה מאוד כמשקה מחמם בכפרי הרי הטרודוס, בהם הטמפרטורות בחורף נמוכות משמעותית משאר האי ושבועות מושלגים ארוכים אופפים את בתי התושבים.